|
אני מנסה לחשוב על משפט שבאמת ייצג אותי,
על אהבות וסיפורים,
על אכזבות וכשפים,
אבל זה הכל בולשיט, במידה מסויימת.
אה, אז אני רק ארצה לציין לקח מאוד חשוב שלמדתי
בחיים:
'אל תסמכו על אף אחד,
אלוהים יושב למעלה וצוחק'
הוא אז קם ואמר
צריך אותי כבר
בגבול הנסער...
להלחם
היא אחזה בידו
הישאר, אמרה לו
אהבה אותו...
כמו תמיד
|
אבל אז היא התעוררה, או מישהו נכנס לחדר. אחת המכונות עשתה לה
משהו טוב. רציתי שהיא תבריא, אבל אחרי זה היא היתה חולה שוב,
ואז שוב ניסיתי לנתק אותה מהמכונה.
|
"את כזאת אמביוולנטית"
"אתה כזה מרובע"
"ואני משוגע עלייך"
"ואני עליך"
"מה זה היה הרעש הזה?"
"אני... באמבטיה.... אתה יודע"
"עושה דברים של בנות"
"דברים של בנות?"
"כן, מורידה שיערות וכזה"
"יופי, בוגר שלי. למען הפרוטוקול אני מחליפה טמפונים בקצב"
"ע
|
למרות שרצית שאלך לשם, אגן על המולדת,
אני פשוט לא שייך לפה, אני לא מצליח להשתלב, וזו הרגשה
מחורבנת..
המיתוס של 'יש לי אח עם נשק', ותעודת הלוחם כבר לא מעניינים
אותך. את גדלת, את לא צריכה את זה יותר.
|
You once used to give me your hand,
you were an angel and I was a star
You used to fly, carry me away
but I guess no longer now...
|
ירח לבן, ירח תועה
מנצנץ ומבהיק ובוהק
|
האדם עוסק כל חייו אחר חיפוש. לא משנה מה. העיקר שיש לאן
לשאוף.
עד ללא מזמן לא הבנתי מה משמעות המילה רגש.
|
אני, מיכל דור, ת.ז. 311641834 מכריזה על המספר הנ"ל בתור מספר
זיהוי, לא בתור זהות.
|
אני לא מעשנת.
אבל אם אני כן,
הגבול שלי הוא איזה 6-7 סיגריות ליום.
ואני לא כותבת בכלל.
|
גלוית נוף של כנסיה ליד ונציה
|
|
|
- איך אתה רוצה
שאני אסע לרחוב
שלך?
- בשקט.
שיחה במונית |
|
