|
קרדיט למילים - גיא שמש.
אני אדבר אתך אחר-כך
פשוט קצת דחוק עכשיו
אני אדבר אתך כשיהיה אוויר
ויהיה הרבה ירוק
|
האם אי-פעם היית בטקסס?
כל-כך קרוב אליך,
איפה שהבוקרות עושות
|
לא תצליחי לאלף אותי
לא כי אני לא רוצה,
אלא כי זה בלתי אפשרי
|
מי שמחלל בחליל וקופץ בראש
כל העכברים הולכים אחריו לים הגדול
מי שמבעיר צריפים בשדרה
הוא נהנה מאש הלהבה
|
ממש אין לי כוח לשיגעונות של בני האדם
מוצא עצמי כמו תחת מצלמות והאזנות 24/7
|
גדרות תיל זו על זו
מטפס באצבעות זבות דם
הימים ריקים-ריקים כמו לא נגמרים
והלילות שואגים, מפלצות ושדים
|
את כל-כך מתוקה ואני אוהב אותך,
את כל-כך מתוקה, כמו סוכרייה
את גלולת הסם שממסטלת אותי
את התרופה שמשחררת אותי מהאגו
|
מתעורר לבית ריק, הכול לבן
אין על מה לחשוב, אין דבר לעשות
העבר הרחק מאחור והעתיד לא הגיע
בינתיים ההווה הוא קוביית קרח כמו הראש שלי
|
"אני לא נראית ככה באמת..."
|
הגענו עם האוטו,
ליטפת לי את הרגל
קנינו כרטיסים ונכנסנו לתוך הפארק
|
האישה שלי העבירה פוליש על הרקות שלי,
אמרה אני קודח כמו תופת יום הדין
|
אבל הבית דומם ודבר לא זז
גם אם אני אמות - אני אחיה
כי הם מצפצפים על המוות וגם אני
כי הם לימדו אותי איך
|
את כמו קופסת הפתעות,
אף-פעם לא מקבלים אותו ממתק
לכולנו יש לב שבור,
כולנו כמהים לחבר או חברה
|
אמרה לי לא טוב להיות לבד,
תהיה איתי
מזגתי לה חלב, מזגתי לי חלב
בחלב שמתי מעט סוכר כדי שימתקו לנו חיינו
|
הייתה אתו יומיים-שלושה
אמרה שהוא חמוד נורא
אבל מה לעשות - אין מושלמים
הגבר לא יודע להגמיר נשים
|
הגיעו להם ימי השלכת
המסתחררים לאט מעל סופת שלג
הערים טובעות במים,
הלבבות איתם,
|
אני לא גר כאן יותר.
אולי את לא יודעת.
אני צירפתי חברים ואנחנו נוסעים.
אנחנו נוסעים למקום בו הלב שלך נמצא,
|
אויבים מבית, אויבים מ-חוץ
כולם אותו הדבר
רוצים להוריד לך את הראש
ולתקוע אותו על יתד
|
המחנכת ביסודי - מיכה, למה אתה שקט?
מיכה -
המחנכת - אתה יכול לספר לי, אני המורה שלך
מיכה - יש ילדה אחת...
|
היי, מיקי
מה דעתך לבקר את מיכאל סברה?
הוא סגור בבית, אין לו רצפה
הוא ילקק לך כמה שאת רוצה
|
אבא ואני רבנו
ואפשר לחתוך את השתיקה בסכין
הוא מתבצר כמו צוק עתיק,
שהמים מכים בו
|
מחזיק את הדמעות בכוח,
כדי שלא אבכה כמו תינוק
דמעות מתגלגלות יכתימו את החולצה שלי
אהבתי תהיה בור קבר
|
משהו בדרך - היא זזה
המסילה מובילה למאהב
משהו בדרך בה היא מובילה אותי
|
מצאתי את עצמי עייף וייגע,
משתולל ללא מטרה במחראות ציבוריות
הלילה היה קר ואתו גם הנפש
ואהבה לא באה לבית בו ישבתי
|
נכתב בדם ביום חול
בו כל השקנאים הלכו לישון
רוח מרפרפת על פני המים
מניעה אדוות רכות על גוף מתערסל
|
היא בטח משוגעת לעבוד בעבודה כזאת,
בוודאי משהו אצלה בראש לא בסדר.
|
אני לא יכול לנעול את הנעליים
ולבוא עד אלייך.
הכפור בעצמותיי קר מדי,
כמו הכפור שבלבי.
|
פנים שטוחות על מרקע הטלוויזיה
מחייכות אליי חיוך של ג'וקר-סמיילי
את לא יודעת כמה אני מטורף עכשיו
|
הנהר הזורם השחיל תשעים ותשעה חרוזים
שהיו מופתיים בצלילותם השקופה הרכה
מגפיים רטובות הפכו לכפות רגליים יחפות
שטבלו רטובות בספוג המים הרדוד
|
איש משוגע עם אקדח
אל תתעסק אתו
אישה מביטה ושותה שמפניה
אנחנו על הרכבת האחרונה
|
הקפתי את לבי בשמיים וים
המדבר רחוק כל-כך
אני לא צמא, גם לא רעב
אבל בודד כאן כל-כך
|
+ עמדתי ליד החלון ורציתי לקפוץ
- למה?
+ כי הרגשתי ממש טוב
- היית בדיכאון?
|
תיתן לי בקבוק לשתות
אני גר על מחודדים של קרח
הם אומרים לי שעליי להיות חכם ופיכח
אבל לא מרגיש חכם וסובל להיות פיכח
|
ליד החבית בפינה,
יש ילד בן 17
הוא אוהב נערה, מסכן,
זה יהרוס לו את החיים
|
אמרתי לו בוא נרכיב את שעון הקוקייה
על הקיר
אמר לי - גם ככה אני לא גר כאן,
מה אכפת לי
|
צפונות לבך לא תצפנה התמרמרות נפש יהודייה
וקול השעון לא יכה בך מזמורים של זמן
כי הנפש חד היא וגם הזמן, התנועה והמקום
וכל הבא משם גם שב לשם
|
שינוי המודעות
למשהו יותר שמח וחיובי כמובן
נתקל בהרבה קשיים
אם אתה חי בסביבה שלילית
|
בואי רגלית העין,
הראי לי את פנייך והסער
מושל שוטה העין,
בנבכיי ראשך אשוח
|
רגל קדימה, זה מסך מעולה
מנגינות ושמש,
אינטלקט ובדידות
|
כמו צלקת,
שמצלקת את כל הגוף
מלמעלה עד למטה
מה-קודקוד הסדוק עד כף הרגל העקומה
|
בשקט הולך הכיסא
יש לו רק ארבעה רגליים
ואחת מהן שבורה
כי מיכה בעט בכיסא
|
הגשם ירד כמו תותחים ממשמשים ובאים
על העיר החשוכה ששכנה הרחק מהים.
האדם נדד במכלאות הנפש המסוכסכת
כמו רצה לישון או להיעלם.
|
תאהבי אותי עוד פעם יקירתי
אהבתך לי כממתק לגרון מר
תאהבי אותי עד שהגשם יבוא
ואז תאהבי אותי עוד
|
יש לך תחתונים בצבע סגול
הוא אוהב את התחתונים בצבע סגול,
כי הם חצי שקופים
|
מה שיהיה - יהיה
כך הוא אמר שוב ושוב
מה שיהיה - יהיה
אתה לא צריך לדאוג ל-דבר
|
הטרדה מינית?
לא, תודה.
אל תיעלב...
|
|
|
סופרים הם אנשים
שמתקשים
בכתיבה.
-תומאס מאן.
(סופר אמריקאי
נורא ידוע, מה
שנקרא קלאסיקאי,
כתב את הר
הקסמים ועוד כמה
יצירות נורא
נורא חשובות
בפאנתיאון
היצירות
האמריקאי). |
|
