|
בטח שיצא לי 6-6
למה לא?
למה, יש לי חרא בידיים?
|
הוא קנה קונדומים בבית המרקחת
ניפח אותם כמו בלון
תלה על התקרה הקירות
והעלה את הבית באש
|
כשאבא בשטח - כולם במתח,
אימא תמיד מתכוננת ש-מה יעיף לה סטירה
הילד הקטן מתחבא מתחת לשולחן,
כי הוא תמיד חוטף כאפות,
|
ישבתי על באר מים
וספרתי את האגוזים
אגוז אחד ליום-הולדת
אגוז אחד לחגים
ואגוז אחד לשבתות
|
אני אדבר אתך אחר-כך
פשוט קצת דחוק עכשיו
אני אדבר אתך כשיהיה אוויר
ויהיה הרבה ירוק
|
שיער ראש, הו שיער ראש,
כתר של רעמה שאנו לובשים,
כל אחד ייחודי, יצירת אמנות,
סמל ללב הפועם שלנו.
|
אדם נודד כמו חול מידבר
ולפעמים בחוף נשאר
בין שיחי קוצים, בארץ של שדים
|
אהבה היא מתנה קטנה
היא חסרת תכלית כלפיי עצמה
היא הולכת בקושי,
יש לה שער שיבה
|
האם אי-פעם היית בטקסס?
כל-כך קרוב אליך,
איפה שהבוקרות עושות
|
הרגע שמעתי את האוגרים שלי,
מתכננים להשתלט על העולם
|
כל היום מתעמל עם האצבע,
כדי להחדיר לה את האצבע ולעשות -
כמו תנועת בואי
זה מחרפן אותה ברמות
|
- אתה רוצה לרדת פה?
מה יש לך פה
זה אמצע הכביש המהיר
אין כאן כמעט כלום
|
כמו ילד מתרגש ממך
כמו נער מתלהב ממך
את היית האהבה שלי
אוכלת מהתקווה שלי
|
כשהוא אמר שהוא מחפש אוצר,
חשבתי שהוא מחפש אותי
אבל התברר שהוא מחפש אוצר אסלי,
של כסף וזהב ויהלומים
|
בן-אדם מנהל את העולם,
או לפחות חושב כך
אגו בשמיים, גאווה בנסיקה
אני מיוחד, אין כמוני
|
כבר אחרי חצות
עוד לא ניקו את השמיים
כי שומרים קצת ירח,
לכל האוהבים,
|
אצלך הכול בסדר, ברוך השם
למרות שאתה כחול
כמו דרדס
ואין לך זין
|
אין אהבה איפה שאנחנו חיים
הורים הם התובע הכללי.
|
לא תצליחי לאלף אותי
לא כי אני לא רוצה,
אלא כי זה בלתי אפשרי
|
את יכולה לדבר על זה,
אם את רוצה לדבר על זה
אבל אני לא קולט
אני אטום כלפייך,
|
למה לא תלך תשתה עוד יין?
תתפלש בבהמיות של סקס
מערבב משקאות ובולע כדורים,
אין כסף לסמים
|
לבד בבית, האיש אכן נשאר,
מפחד לצאת כל יום,
מוחו אכול בפחד ובכאב,
הוא לא יכול להתמודד שוב עם העולם.
|
מי שמחלל בחליל וקופץ בראש
כל העכברים הולכים אחריו לים הגדול
מי שמבעיר צריפים בשדרה
הוא נהנה מאש הלהבה
|
אני מעשן את הסיגריה,
סיגריה מטונפת,
מי המציא אותה?
רק הורגת אותי,
|
באור השחר המוקדם
איש זקן יושב ליד הבאר ומלטף את כובעו
בראשו מתנגן שיר ששמע לא מזמן
והוא מתענג עליו
|
הבן-אדם עייף
הוא לא ישן שבועות
'תנו לו מיטה נוחה
אפילו לא צריך פוך בחום הזה
|
- איך אני נראה?
- ממש במה חדשה
- מה זה?
- שים גרביים בשיער
|
אמרתי לה - למה לא?
אמרה - לא יודעת
שאלתי - מי יידע אם לא את?
אמרה - וואלה, לא יודעת
|
אני והחתול שלי כל-כך זקנים,
שאנחנו כבר לא זוכרים מי הבן של מי
אני אומר לחתול -
'לך תביא חלב
|
אני רעב
אין לי מה לאכול
זה לא מדויק, יש מצות,
אבל זה לא אוכל
|
היא ניגנה אקורד אחד מושלם,
כשהיא יושבת בישיבה מזרחית על השטיח
והיא יחפה
|
כל פעם כשהייתי קצת רעב -
הייתי אוכל ביצה קשה,
או שתיים
|
התהילה שלכם לא עושה עליי רושם,
היא אשליה.
|
את יכולה לתת לי כל מה שאני נותן
לא משנה מה אני עושה -
את יכולה לעשות גם
אני יכול לאבד אותך
|
גם אם אתה קם בבוקר קשה
השמש זורחת והכול פריחה
ילדים משחקים ברחובות ירושלים
זקנים וזקנות על מקל יושבים על ספסלים בגן הציבורי
|
אתך אני יכול לעוף,
לפרוש כנפיים
לך אני אשיר בית מ-כל שיר
|
אני רק רקדן
אני מחפש שותפה
מישהי שיודעת לגלוש
בלי ליפול
|
מיכה בא אליי במצב קשה,
חשבתי שהוא איבד את דעתו
אתה יודע מה קרה
לחולצה שנתקעה בצינור?
|
עליתי על הספינה לבאר-שבע
לבאר-שבע קוראים באר-שבע,
כי יש לה רק שבע בארות,
כך למדתי מ-ספר ההיסטוריה,
|
אני מסתובבת בעולם הזה לבד,
לבי כמה שחבר יקרא לי שלי.
חיפשתי גבוה ונמוך, רחוק ורחב,
אבל נראה שהחיפוש שלי אחר חברות לא מצליח.
|
זה יקרה לך ולי
תקועים בפקק בדרך לירושלים
רגליים יחפות על הדש-בוורד
רדיו מנגן פזמונים
|
את אישה שאוהבת ליהנות,
בצחוק ובשמחה, אף פעם לא סיימת.
את רוקדת כאילו אף אחד לא מסתכל,
ושרה כאילו את במקהלה.
|
אני בודד במערכה,
לבד במדמנה
אין יד מושטת,
אין מי שיציל
|
משחק סוליטר על הרצפה בסלון
בחוץ יורד הגשם
אני מפסיד פעם אחר פעם
שוקל להצטרף לעולם התחתון
|
ראיתי את הפלא במפלים גדולים
איך הם מוטחים בכוח אל המים למטה
והם רק מים
והאבנים שהזמן הופך לחלקים ועגולים
בסבלנות אינסופית
|
מה קרה לילד שאונן בשדות,
עת פרחו חרש הסתווניות הענוות
שעינה כל כלב ובתוך הכלוב נרדם
מה קרה לו שלפתע מת ולא קם
|
בצללים המוטלים על ידי אור השמש הדועך,
ניצב בית, פעם אדיר, עכשיו מראה רודף.
קירותיו מתפוררים, מתבלים בחיבוק האכזרי של הזמן,
שריד לתפארת, עכשיו אבוד בבושת פנים.
|
בכל זאת בכל מאבק יש מנצח
והמנצח הזה הוא אני
יושב על כיסא מלכותי
מאפרה מול הפנים והספה מתפרקת
|
אל תפתח את הדלת ברצפה,
אומר האיש על הסירה
תעשה הכול, כל מה שאתה רוצה,
אבל אל תפתח את הדלת ברצפה
|
שיר לוויין הבלוז,
הגשם יורד בחוץ,
אבל הבית חמים ונעים -
והיא יישנה.
|
אני בספינת חלל
הכול כאן סבבה אגוזים
רואים כעכים מרחפים
גם יהלומים עם עטרת שיבולים
|
קופץ על הבמפר
קופצות לי קוסיות
עושות שפגטים
רוקדות סביב עמודים
|
במרפסת השכנה נמה לה אישה ענוגה
לילות קסומים, כוכבים זוהרים
מסך טלוויזיה מרצד
|
ממש אין לי כוח לשיגעונות של בני האדם
מוצא עצמי כמו תחת מצלמות והאזנות 24/7
|
אולי אני משהו שעוד לא גילו
ועוד לא קראו לו בשם.
הרי עד לא מזמן שנים,
לא ידעו אפילו מה זה אוטיסט.
|
אני יושב בבית קפה
ומנסה להתחבא
איש מנגן על פסנתר
נמאס לי כבר לשקר
|
אני בתול בן 49
עשיתי הרבה נשים,
אבל אני לא זוכר את זה
הזיכרון שלי דפוק.
|
אלוהים ישחרר אותי מהייסורים,
(תחת ממשלת בנט-לפיד)
|
כמו כל יום הוא מחפש בנרות
את פטמותיה של אהובתו
אולי השאירה אותן בארון בין הבגדים
או במזווה בין קופסאות השימורים
|
היא מתחה חוט חבל בין שני בתים
על גביעי אשל ריקים רחוצים מתוכן
ודיברה אתו שעות במטח קולות סטטיים,
שהפכו עבים כמו המיית הים
|
אתה מה שנקרא גבר-גבר,
כולם אומרים כך
וכשאני מדבר אתך -
ניכר שזה נכון
|
אני לא אישה
אני לא הייתי אישה
אני לא יודע איך זה להיות אישה
רק אישה יודעת איך זה להיות אישה
|
- הבעיה עם הנשים הישראליות,
שיש להן אגו,
הרבה אגו
- איך האישה שלך?
|
גדרות תיל זו על זו
מטפס באצבעות זבות דם
הימים ריקים-ריקים כמו לא נגמרים
והלילות שואגים, מפלצות ושדים
|
אני פשוט מגינה על עצמי,
כי העולם מחורבן,
כל אחד ואחת יכול למות בכל רגע
ולא בנסיבות טבעיות
|
- רוצה לקנות את הג'יפ שלי?
- למה אתה מוכר אותו
- כי אני רוצה לקנות טנק
|
את כל-כך מתוקה ואני אוהב אותך,
את כל-כך מתוקה, כמו סוכרייה
את גלולת הסם שממסטלת אותי
את התרופה שמשחררת אותי מהאגו
|
מתעורר לבית ריק, הכול לבן
אין על מה לחשוב, אין דבר לעשות
העבר הרחק מאחור והעתיד לא הגיע
בינתיים ההווה הוא קוביית קרח כמו הראש שלי
|
ציפור קטנה מצפצפת ביינות לסבך שיערך
כוכבים קטנים מנצנצים על עורך
בעינייך זורחים לבבות מלאות דם ותשוקה
בכפות ידייך את אוחזת את הסכין שתשים קץ לחיי
|
אני בתור ילד קטן
מבקש ממישהו מבוגר ממני
לשחק אצלו במחשב
|
"אני לא נראית ככה באמת..."
|
ובתוך המלחמה נפשי הוזה
על גופה השחום, על טעם דבש עורה
והוזה דעתי נטרפת בהזיות סקס עליה
איך שהיא מביאה, איך שהיא מבקשת
|
עישנתי גראס על הארגזים של הירקות,
שהירקן הביא מהחקלאים
ושיחקתי שש-בש עם הצל שלי,
כשאני מרמה אותו שוב ושוב
|
היא חוזרת מהמכולת של אבי
עם קרחון ספליט ביד
ושואלת אותי מה קורה בן-אדם,
כאילו אני חבר שלהה
|
את כמו שורש של בצל יבש
אין לך נוכחות,
לא כמו גולדה מאיר
|
- המצב קשה
אין גבינה צהובה
- תראה, החיים לא קלים
לא כל מה שרוצים - מקבלים
|
את רכה כמו שוקולד
וטעימה כמו שוקולד
אני אוכל ת'קוס שלך
כי אין לי אף-אחד
|
פעם ביום אני מדבר עם הרמטכ"ל
אני שואל אותו -
החלפת תחתונים?
צחצחת שיניים?
|
- מה קרה לטלוויזיה?
- מה קרה?
- לא יודע, פתאום נהיה ככה...
- מה עשית?
|
באור הבוקר המוקדמת הוא מתחיל את הריצה שלו,
האיש הרץ, המסע שלו רק התחיל.
בכל צעד שהוא עוזב את העולם מאחור,
רגליו דופקות על המדרכה, גופו מיושר.
|
שירי עצב ויגון מתנגנים חרש מהרדיו שלי
נדמה שהכול בסדר
אל שובך היונים חזרה היונה ובפיה בשורה,
מ-ערים רחוקות הגיעה, צלהה את הקרה והגשם והרוחות
|
אם תחפש אותי -
תמצא אותי בכפר
אם תצטרך אותי -
אחכה לך בשדות
|
שוב יורד הבוקר על ישראל
הארץ השלווה והתיירותית
בה בכל פינה תמצא כרמים,
פרדסים ושדות
|
אבל עבר יום ועוד יום ולא שמעת ממנה
זה הופך קל יותר עם הזמן
אחרי זמן מה כבר לא אכפת לך
ואחרי-כן אתה בכלל לא רוצה.
|
הבעיה הם השמאלנים, גדולה בהרבה יותר מתפיסות פוליטיות.
לשמאלנים יש תפיסת עולם לא דתית,
כמו שנכתב "גבורה לימינך וכסיל לשמאלך"
|
תסגור את הדלת
אל תצא
תראה טלוויזיה
תשמע רדיו
|
הוא גמר את כל הוודקה, התכווץ לו הראש
הוא זרק את הבקבוק והלך להשתין את הוודקה
מול האסלה הוא הרגיש מאוד אומלל
הוא הכין לו סנדוויץ' בלי לשטוף ידיים,
|
- אתה הולך?
- כן
- אז תלך
- בסדר
|
אני רק ילד
שיודע שהעולם הזה הוא סיוט
לישון וערות - אותו הדבר
סיוטים לכל אורך הדרך
|
השארתי לך את המפתחות של הבית
השארתי לך גם את הכלב
באמת לא מבינה לאן אתה חותר
שנים ניסיתי להבין אותך,
כבר אין לי כוח
|
כמו סכין זה הרגיש
כשהוא תקע
וההומו המשתרלל היה מאושר שלושה ימים
|
טוב, 'שמע, אני אבוא אליך מחר בערב,
אעשה לך פוצי מוצי ואחזור לדירה שלי
- מה יש לך לעשות שם?
- ביד
|
היא עברה מולו בגן הציבורי
הוא הסתכל עליה,
שלף את הזין והתחיל לאונן
|
ילד, למה אתה בוכה
אל תבכה, תשאף-תנשוף
תלך יד ביד עם השמש בחצר
אולי תהיה לך מנוחה, אולי תהיה לך תקווה
|
- היי, ג'ו, לאן אתה הולך עם אקדח בידך?
אמרתי - היי, ג'ו, לאן אתה הולך עם אקדח בידך?
|
נתנו לי כדורים היפנוטיים
זה מה שהיה כתוב בעלון המצורף
ובאמת הייתי יושב ומעשן שעות
לפעמים שותה, ברקע מוזיקה
|
הכול בסדר בממלכה שלי
העולם הטועה ימשיך עוד לטעות,
בכוח, בנחישות, כמו דפוק בראש,
עד שיבוא משיח
|
בלילה כולם עולים למעלה
למנף את הבדידות והשקט -
לניצוצות של שמחה וחרות
בלילה אדם עושה מה שהוא באמת רוצה
|
בזמן הזה, בימים ההם,
השמיים קדרו מאוד
הוא לא ידע לאן לפנות,
מה לעשות, עם עצמו
|
- הלו, הלו
- מי מטלפן אליי ביום שבת?
|
הגענו עם האוטו,
ליטפת לי את הרגל
קנינו כרטיסים ונכנסנו לתוך הפארק
|
מה שיצא לי בעולם
רק את יודעת
כשאת מנחה אותי
את האחת שמבינה
|
ישבתי כמו כל יום,
בלי לעשות דבר
היה לי טוב, היה לי רע,
היה לי מקסים
|
העיר הזאת ריקה מאדם
אין בה דבר,
רק עץ פורח
|
בימים של חוסר כסף,
בו כל אחד ואחת נאבקים על כל פרוטה
יש אדם שהפרוטה אצלו מצויה
מכרה זהב יש לו, מדפסת מטבעות ושטרות
|
את היית הרבה אישה,
אני הייתי שפן קטן
כמה פעמים אמרתי לך,
שאני אוהב אותך
|
יש הרעלות במדינה,
שגורמות לטירוף הדעת.
תעשו משהו בנידון!
|
עוד כוסית ועוד כוסית,
הסחרחורת זורמת ב-וורידים
תרומת דם לא תיענה
אני, עצמי ואנוכי - השיכורים השמחים.
|
על הקיר יש שעון מחוגים גדול,
הוא נראה כמו צלחת לבנה
חברים הביאו לך את השעון מתנה,
כשעוד אהבו אותך
|
השקיני נא, השקיני ערק
אל תחסכי המשקה, אני עוד לא מוכן,
למציאות הפיכחת
זה כואב, זה כמו כאפה לפדחת
|
- אז שאני אבין,
כל מי שעשה שירות צבאי
יכול לקבל רישיון נשק עכשיו?
|
כשהעלים נושרים בעדינות אל האדמה,
והאוויר הופך להיות פריך וקריר,
יופיו של הטבע מקיף אותנו,
בצבעים כל כך עשירים ונועזים.
|
האישה שלי העבירה פוליש על הרקות שלי,
אמרה אני קודח כמו תופת יום הדין
|
אבל הבית דומם ודבר לא זז
גם אם אני אמות - אני אחיה
כי הם מצפצפים על המוות וגם אני
כי הם לימדו אותי איך
|
הבן-אדם השקיע כסף
לקח את כל המשפחה המורחבת שלו
לסעודה במסעדה
כדי לדבר על אה ודה
|
היא חרק
אני לא ידעתי שהיא חרק
שכבתי איתה
הרגשתי אי-נוחות,
|
אלוהים מעמיד אותנו בניסיונות
מה אתה חורץ לשון
ידע אותך בכל הגלגולים
יודע טוב ממך מי אתה
|
"זה לא בסדר שאתה הולך עם הזין בחוץ"
כך פנה אליי איש מבוגר ממני בהולכי ברחוב
"יש להראות את הסחורה" עניתי לו
"למה?" הוא שאל "אתה מוכר?"
|
בקול רועד הוא אומר לך שהוא אוהב אותך
הוא פוחד שאת תצחקי ותבוזי לאהבתו
במילה אחת את יכולה לרסק אותו,
א להרים אותו לגבהים
|
רגיל הייתי לעשות את זה כל פעם כשאני מתעורר.
לא הייתה בעיה - כי תמיד הלכתי לישון באותו המקום,
לכן גם התעוררתי באותו המקום,
אף-אחד לא לקח אותי בשנתי למקום אחר...
|
תפסו אותי משתין במקלחת
אבא בא בשליחות אימא ושאל -
בני, יקירי, משוש חיי,
למה השתנת במקלחת?
|
כמו שיכור אני מתבדח,
את עצמי משעשע,
כל חיי הם שעשוע
ואני שבוי בתעתוע
|
- מה הבעיה?
- לא יודע, המחשב לפעמים לא נדלק,
או שהוא נדלק - אבל נכבה
- אל דאגה, אדם פשוט ותמים,
|
הוא הלך בלילה וחזר בבוקר
בינתיים כל הלילה חגגתי
יצאתי, לא היה קשה,
מצאתי מישהי שרוצה
|
יש לי חופש
מהחופש הגדול
לטעום קצת את הצוף
של חוסר הממשות
|
לא בא לי לכתוב שיר
לא יודע, לא ב-מוד שלי
לא מגיע לכם - גם ככה,
אתם לא ראויים
|
בא לי לבוא אלייך בטענות
סתם לריב אתך, בשביל הכיף
לנענע קצת את הסירה,
כדי להוציא את החיה ממך
|
חושב עלייך כל הזמן
איך לפצח את הכספת שבליבך
כשאת לא כאן זה עושה לי יותר כואב
הישארי לידי כי את האור בחיי
|
אבל הוא עלול למות,
אמרתי לה
והיא חפרה באצבעות הארוכות
והשמנמנות שלה בקערית הבוטנים
|
את כמו קופסת הפתעות,
אף-פעם לא מקבלים אותו ממתק
לכולנו יש לב שבור,
כולנו כמהים לחבר או חברה
|
יש שקט על פני המים
חכה במים
שקט של זבובונים
הכול הולך בניחותא
|
אמרה לי לא טוב להיות לבד,
תהיה איתי
מזגתי לה חלב, מזגתי לי חלב
בחלב שמתי מעט סוכר כדי שימתקו לנו חיינו
|
צדק מי שאמר שבישראל יש רק טוב
על-אף, על-אף,
זו רק דרך של מעט טעויות,
אבל כל נפש יהודית היא קדושה
|
הייתה אתו יומיים-שלושה
אמרה שהוא חמוד נורא
אבל מה לעשות - אין מושלמים
הגבר לא יודע להגמיר נשים
|
זו הייתה חמימות חולפת
היה נדמה לי שהתחתונים שלי נקיים
התכוננתי לזיון סוער
אבל גיליתי שיש כתם קפה בתחתונים
|
בארץ של צער וכאב,
חי ילד עם לב מלא מאמץ,
מתייסר ממשקל העבר שלו,
סוף סוף הוא חיפש נחמה ליד הים.
|
חברה שלי אוהבת חסה,
האם להיפרד?
|
מוגבל שכלית,
הוא אמר לו
אתה מוגבל שכלית,
איך אתה בכלל חי?
|
פרקתי את המטען בשירותים
לא יכול לדבר, כי יש לי צרבת
מערכת העיכול לא כמו פעם
חצי מהזמן בא לי להקיא
|
הבית חרב ולבי נשבר
ומה שנשבר בי, מי ייתקן?
היה גשם בכל מקום,
כל העולם כולו
|
יש לי טיקטוק
כל הזמן נקבות דופקות אצלי בדלת
אני אומר להן - אני כבר זקן,
אין לי און ולא גברא ולא ליבידו
|
רציתי לשאול אותה
חיכיתי לתגובה
אבל היא הבליטה מולי את שדיה
ועשתה פרצוף של מורת-רוח
|
- יש לי יום-הולדת!
- מזל טוב, מתוקה! ♥
שיהיו לך הרבה זיונים, אמן.
- תודה!
|
את הכלים שטפנו,
פירורי לחם אכלנו,
ביום הרווקים
|
כשהשמש שקעה אותו יום
לא הייתה ערובה שהוא יראה את הזריחה
רק עוד סתם אדם שגורלו מהתל בו
כמו בני-האדם עצמם
|
קמתי בבוקר, היה יום יפה
ציפורים צייצו, שמש זרחה
יצאתי לי לטייל באחו אשר על שפת הנחל
טבלתי רגליים יחפות במים
|
יום מוזר עבר על כוחותינו בסואץ
ניסינו לפמפם טוב-לב וחסד
אבל קיללנו כמעט הכול
ככה זה כשאנשים חרא
|
יום נפלא, יום סתווי
בו כל החמניות רוקדות
וההרים מוחאים כפיים
והאוקיינוסים מריעים
|
כן, ישבתי על הכיסא, כמו כל יום
שתיתי מהערק, עישנתי את הסיגריות
אפילו את הבוקר פתחתי בכוס קפה,
כמו בן-אדם נורמלי
|
אני לא צריך ללכת לשום-מקום
טוב לי איפה שאני
גם אם הייתי צריך ללכת לאן-שהוא,
לא בטוח שהייתי הולך
|
ישבתי בראש מגדל גבוה והשקפתי אל הנוף
כמה שהבטתי בנוף - הנוף לא השתנה,
זה היה משעמם
אז קפצתי למים למטה
|
פי תפור כשאני מביט בך
נשגבה יותר מ-כל דמיון
|
היי, ילד, ילד, ילד
מה יהיה עליך ילד
הכול נתתי לך, ילד
ואתה, מה? נשארת ילד
|
בעיירה לא כל כך רחוקה,
שם גר אבא, אז הם אומרים,
הוא גידל ילד, גאון מבריק,
אבל דעתו של האבא לא הייתה כל כך נכונה.
|
ילדים פיזרו שלכת
על אדן החלון שלי
ואני כולי שמש
מאירה עד האופק
|
ימי החגים מסתחררים עם הרוח הקרירה
בתוך הבור הגדול נופלת
מתייפחת בעיצבונה
|
הנה ימים בהירים
תפליץ ותסריח חדרים
כל הזמן כולם מדברים -
נעים
|
השקיני יין, יפת עיניים
תלבי את האש
תשתי יין, יפת מראה
ויתלבב לבבך
|
כולם וכולן יצירתיים וגאונים...
ואז באים 12 שנות לימוד בבית ספר
שסותמים להם את המוח.
|
"הכול בידי שמיים -
חוץ מיראת שמיים"
ואם אין יראת שמיים -
זה עצוב וחבל
|
שוכנים שוכני עפר
והולכים המתהלכים על שתיים
ועל ארבע
ובעלי כנף ודגים ורמשים
|
מעל ההרים, מתחת לגאיות
שוכנות הרוחות הקרות
מלטפות שכינה וחסד
ונושבות
|
לאן הוא הלך כשהוא בא,
כשהוא לא מצא אותה
הייתה מהלכת בכרמים,
בשדות קוטפת פרחים
|
סיגריה מתוקה
כמו עוקץ צוף של דבורה
כמו לשאוב צוף מ-פרח
כמו לרדת לך
|
היא הולכת לבתי קברות
כדי לצבור כוחות
בשביל לחשוב
היא אומרת ששם יש שקט
|
הקיפוד הכחול היה דוקרני מאוד,
אבל הוא גם היה פחדן
הוא לא ידע שהקוצים שלו מטילים מורא
אפילו ישראל האריה פחד מהקוצים של הקיפוד
|
לא יודע למה לא חשבתי על הצבע הכחול
אני אוהב כחול, יותר מזה תכלת
אבל לא יודע למה לא חשבתי על הצבע הכחול
|
ישבתי על כיסא מתנדנד
כיסא ארבע רגליים חסר רגל,
רק שלוש רגליים
|
בפינה של החדר, חסון וחזק,
עומד לו כיסא, היכן ששייכים הזיכרונות.
מסגרת העץ שלו, שעברה בליה ושחוקה,
לוחשת סיפורי נחמה, נשבעים בשקט.
|
ככה הדברים הולכים
מניצן פרח עד לבנה בלהבה
מחומת ברזל עד חומת חמר
מאיש בוכה עד איש מחייך
|
הטבעתי את הסיגריה בתוך המאפרה
הסיגריה התפשטה ונמרחה ונזלה
על כל קרקעית המאפרה
ככה זה כששיכורים
|
אמרתי את יפה,
דבר כזה לא ייתכן
אני הולך ובא,
אני גם חוזר
|
- למה אתה שומע שירים כאלה?
- מה רע בשירים האלה?
- הם רעים, אפלים, מזעזעים
- החיים רעים, אפלים, מזעזעים
|
כל אחד רוצה מגע אנושי
מאבא, מאימא, מהאישה והילדים,
מהסבים והסבתות והחברים
כל אחד רוצה מהם אהבה
|
ילדות משתינות על פגר צבי מת
השמיים שחורים, מכוסים עננים
עומד בתוך כל הבדידות שבעולם,
את לא טובה אליי, לעולם לא תהיי
|
מתחיל לזוז, לא יודע לאן
כל יום בפני עצמו
תמיד מאוהב ולא יודע ב-מה,
כל יום הוא יום טוב לחיות
|
הגיעו להם ימי השלכת
המסתחררים לאט מעל סופת שלג
הערים טובעות במים,
הלבבות איתם,
|
- כמה אתה אוהב אותי?
- עד השמיים ובחזרה
- אתה מזויף, מה זה עד השמיים ובחזרה...
- אוהב אותך קצת
|
עיניה לשמיים, פטמותיה זקורות
והיא חושבת -
כמה אהבה, כמה אהבה
|
כמה זמן נגמור?
בשעון את מצלצלת
אין אישה, בקושי יש בית
גם השפה מתבלבלת
|
מאוהב
בנפש היפה שלך
לוגם, לוגם, מ-בין רגלייך
דלוק אש על הנשמה היפה שלך
|
נתקעתי בזמן
אני הולך להתקלח
אותם שירים מהדהדים בבית
העולם בהקפאה
כמו השניצלים בפריזר שלי
|
החדר היה צח ונקי
מי ששטף אותו לא היה שם
היה רק השעון הישן הכתום,
הוא לא פעל
|
אני תיכף בת שלושים,
אני צריכה להתחתן,
אני צריכה להביא ילדים,
אני צריכה שיהיה לי בית
|
כשאני מתעורר אני באטרף
לא יודע מה בא לי -
קפה או אלכוהול
לא יודע להבדיל בין מציאות לחלום
|
שיר בטוב
שיר כשהבוקר בא
ומטיל אימה
על ילדה, גבר וזקנה
|
מה היא אמרה כשהיא הלכה?
"אני הולכת לקנות סיגריות,
אתה רוצה משהו?"
ואז היא הלכה ויותר לא ראיתי אותה
|
אני צובעת את הציפורניים שלי בגוון כתום מודגש,
צבע נועז, בדיוק כמוני וכמוך.
אני גונבת מבטים מהצד בעבודה,
מקווה שתשים לב, אבל לא רוצה להיות טמבלית.
|
הרגשתי צורך כשסיימתי את הקפה
ועישנתי סיגריות
אולי זו אזעקת שווא
אבל לא
|
בעולם הזה רק אנחנו
זה לא כמו שהיה
הנהר הזה שאנחנו מנסים לצלוח,
שוטף אותנו אל הים
|
אני אשאר לצד האישה שלי
אפילו בחורף או בקיץ או באביב
אבל לא בסתיו
סתם, גם בסתיו
|
אני לא גר כאן יותר.
אולי את לא יודעת.
אני צירפתי חברים ואנחנו נוסעים.
אנחנו נוסעים למקום בו הלב שלך נמצא,
|
אני לא חכם
אתם חכמים בשבילי
מה שאני לא מסוגל לחשוב -
אתם חושבים בשבילי
|
עוד שנייה ללילה מת
פורש כנפיים ולומד לעוף
רק מחכה לרגע שיבוא
|
בסוף הזמן שלא נגמר -
הוא עזב אותה
הייתה בוכייה ועצובה -
אבל התחזקה
|
אויבים מבית, אויבים מ-חוץ
כולם אותו הדבר
רוצים להוריד לך את הראש
ולתקוע אותו על יתד
|
אז חגגנו עד אור הבוקר
שכחנו מ-כל הצרות
לא ראיתי אותך מביטה בי
לא ראית אותך בכלל
|
אני לא רומנטי בכלל.
פעם הייתי רומנטי מאוד,
אבל הנשים קלקלו אותי.
|
הלילה נשארים לבד
אין אותנו כשאין אותך
איך הגענו עד לכאן
איך השארת אותנו לבד.
|
הולך למכולת
חופר בארגזי הירקות
נשים מציעות לך את עצמן
עושה עצמך כאילו לא מבין
|
אני רוצה להגיע לעיר
כלומר למרכז העיר
אבל אני לא יודע לנסוע באוטובוס
לא נסעתי באוטובוס 25 שנה
|
מגיע הביתה, לא בא לו לדבר
גם לי לא
למרות שקצת חשוב לי עניין מסוים
אבל אני שותק
|
בלילות ארוכים ביקשתי פנייך
לילה ויום עמדתי כאן בשקט
מישהו עוד מחכה לך בחוץ,
לפחות תדליקי אור
|
זה לילה לבן, היא אוהבת כ-ש-קר
מ-משכניי הכפור יצאתי אל המרפסת
ענבים מבשילים, הם ייהפכו ליין
ההמייה הומה בין הקירות
|
השיער שלה היה שחור
היא הייתה יפה מאוד,
היא עדיין יפה
אבל השיער שלה היה שחור
|
אל תשוחחו אתי
או תשאלו אותי שאלות
עשיתי את זה כל חיי
עד שבא לי להקיא
|
לפעמים, כשאני רואה אותה,
יורד לי הדם מהמוח
ומתרכז בזין
|
מכניסה מלפפון לפה וצורחת
מה את צורחת?
את לא אוהבת מלפפון?
אוהבת, אבל חריף
|
מבראשית שמיים על חיי
מאז הינץ עיניי לפקוח
חולם על הרמוניה בין אדם לאדם
ובגילי אהבה זה בונוס
|
בוקר מלוכלך וקר,
היה זה כאשר יואב התקשר
אמר שהוא שכח אצלי את המגבת
וכדאי לו שיבוא מהר
|
מדברים פוליטיקה וסקס
הציורים מצוירים בצבעי מים
כוסות גבוהות דקות רגל,
מלאות אלכוהול עד תומן
|
מחפש אישה מיניאטורית
בגודל של זית
כזאת שאפשר לדרוך עליה
ולחתוך לה את הפטמות
|
איזה פרח יפה
אני רוצה את הפרח הזה!
תביא אותו, הוא שלי!
אני לא אתן לך אותו,
|
בוקר טוב, השמש זורחת,
הציפורים מצייצות
הגיע זמן להכות את הילדים,
כי זה מה שהורים עושים
|
איך הלב כאב כשנשארתי לבד
אם תגידי למה עזבת אותי
לא חשוב לי מה קרה,
אני מוטל על המיטה
|
צורת חיי לא מתאימה לך?
לך תשתין באמבטיה
אני לא אומר לך איך לחיות
קרוב לוודאי שגם לא היית רוצה
|
באמת קר, הוא לא סתם אמר
אני עושה ווקי-טוקי לחבר שלי
היי, חבריקו, איזה חיים משעממים,
מה נעשה? מה נעשה?
|
בתקרה חשוכה שחורה מוארת פתאום
כשאת נכנסת כמו כוכב לחדר שלי מחדרך
בלילה בלי שמיים את ממטירה גשם
ומעלה את השמש לאט מעל קו האופק
|
הרבה מחשבות מצטברות במוח
זה מכביד על המוח, קשה לישון
כאילו יש לך משקולת במקום מוח
לפחות אתה חכם
|
המחנכת ביסודי - מיכה, למה אתה שקט?
מיכה -
המחנכת - אתה יכול לספר לי, אני המורה שלך
מיכה - יש ילדה אחת...
|
עיניים מנצנצות בחשיכה
ירח מאיר פני לילה
עננים שטים כמו כוכבים
מרקע הלילה על פרסות מפורזלות
|
עוד מעט יגיעו הימים הצוננים
ונזיע, נזיע, זיעה קרה
נלקק ירח בדבש, מקלחת זה טוב
אני אוהב כשאתה נח,
|
"לאן נעלם עם הספר?"
"עם הספר" לומד תורה.
|
היי, מיקי
מה דעתך לבקר את מיכאל סברה?
הוא סגור בבית, אין לו רצפה
הוא ילקק לך כמה שאת רוצה
|
מי שהציץ לי מהחלון פנימה
ואולי היה או הייתה כזו
היה רואה אישה יושבת על ספה,
גופה נוטה קדימה,
|
אבא ואני רבנו
ואפשר לחתוך את השתיקה בסכין
הוא מתבצר כמו צוק עתיק,
שהמים מכים בו
|
הוא נכנס לקזינו עם חיוך על פניו
מוכן לשחק במשבצות, הוא מגביר את הקצב
הוא שם את המטבעות שלו, והוא מושך את הידית כלפי מטה
הסלילים מתחילים להסתובב, הוא מקווה לכתר
|
פעם, בעיר קטנה,
עלומה ולא ידועה בשם ירושלים,
חי ילד צעיר בשם איתן.
איתן היה ילד שמח וסקרן
|
בטירה עתיקה, כה מפוארת וגבוהה,
חיה מכשפה, לבדה, ולה החצר.
פרחים שחורים פרחו תחת השגחתה,
היופי שלהם עומד בניגוד מוחלט לייאוש שלה.
|
- תפתח את הדלת!
- 'לכי תזדייני, שרמוטה
- נכון, אני שרמוטה,
ואני רוצה ללכת להזדיין,
|
- בשביל טרפיה
אני לא צריך לכתוב שיר
אני יכול לקבל מציצה
- לא ככה כותבים תרפיה
|
חתרתי בידיי ממש מחוף לחוף
הייתה לי קבלת פנים יפה?
לא!
להפך!
|
מחזיק את הדמעות בכוח,
כדי שלא אבכה כמו תינוק
דמעות מתגלגלות יכתימו את החולצה שלי
אהבתי תהיה בור קבר
|
כשהייתי בבית משוגעים
וחיכיתי לפסיכיאטרית בחדר ההמתנה
הייתי באטרף
מישהו הציע לי סיגריה
|
והייתה שמה את לבו בידה
ומכווצת את כף ידה עד שניתז דם
והייתה מזריקה גזים לתוך דמו
ומרתיחה את מוחו
|
- הם שוב במקום הראשון
מה יהיה איתם?
כל הזמן הם במקום הראשון
- אני מציע לחסל אותם
|
פעם היה ילד שאהב להתקלח,
הוא היה מבלה שם שעות, כל דקה בשעה.
החום של המים, האדים באוויר,
גרמו לו לשכוח את כל הדאגות שלו.
|
אחרי יום ארוך וחם בשמש,
החום נצמד אלי כמו עור שני.
אבל אני יודע בדיוק מה יגרום לי להרגיש חדש,
מקלחת קרה כדי לשטוף את המקום שהייתי בו.
|
- איך אישה יכולה לעזוב
גבר עם מקרר כזה?
|
בחור צעיר, לב מלא אש,
ברוחו סערה, בעיניים רשף.
בריא וחזק, כמו סוס בשדה,
נוסע במהירות, חולם על תהודה.
|
היום שלו היה רע מאוד
והיום רק התחיל
אולי היום ישתפר בהמשך,
אבל הם ירדו עליו כל-כך חזק,
שנדמה שייקח הרבה זמן עד שיצליח לקום
|
משהו בדרך - היא זזה
המסילה מובילה למאהב
משהו בדרך בה היא מובילה אותי
|
אפילו בליבי אני רואה,
את כולך בשבילי
את זו שנועדה לי
עם הזמן כך זה נראה
|
לא אוהב סוליטר,
לא מבין את ההיגיון במשחק הזה,
אבל משחק שוב ושוב,
לפחות משחק אחד ביום,
|
בשביל לשמור על מראה צעיר
את צריכה גבר, או גברים,
שיתדלקו אותך מדי פעם,
אם את מבינה מה שאני אומר...
|
לא שופט אותו, אנשים הם שונים,
אבל לי אישית אין בעיה לרדת לנשים
וככה זה גם אצל רוב הגברים.
ממש רוב, בדקתי.
|
מוצץ גבעול מתחת איזה גשר,
ציפורים שרות לי, מצייצות, ציפורי שיר
על הגשר רעש ומהומה - טנקים ונגמ"שים יוצאים למלחמה
|
אני מתנצל לפנייך
על חוסר יכולתי
לספק אותך מינית.
|
הוא מתקלח במים
בטח במים
אז ב-מה הוא יתקלח?
בבנזין?
|
אם אתה בודד -
אתה יכול לדבר אתי
למה לשבת מכווץ בפינה
בוא תעלה יצירה לבמה חדשה
|
אני נוסע בעקבות האהבה
מחליף מטוסים ורכבות וספינות
מחליף מחליקיים ואופניים ורגליים
|
מצאתי את עצמי עייף וייגע,
משתולל ללא מטרה במחראות ציבוריות
הלילה היה קר ואתו גם הנפש
ואהבה לא באה לבית בו ישבתי
|
הדג היה חשוף שיניים
וידע להגן על כבודו
הדג שלף ציפורניים
והכה בכל מי שהכה אותו
|
נכתב בדם ביום חול
בו כל השקנאים הלכו לישון
רוח מרפרפת על פני המים
מניעה אדוות רכות על גוף מתערסל
|
דשא יכול להית רטוב,
ירוק ורענן
או יבש וצהוב וקמל
בכל מקרה - אפשר לחפור בו בורות
|
כיביתי את הרדיו
דווקא ב-זהבה בן?
צעקה לי השכנה
ביקשתי סליחה
|
מעשן ושותה הרבה
אולי צריך אופיום
אולי צריך עור משי של נשים
אולי צריך נרגילה שלא נגמרת
|
המזדיין ישב בראש הפירמידה ועישן נרגילה
בא הזאב - אכל אותו
המזדיין בכה מאוד - למה אוכלים אותי
צחק הזאב ואמר -
|
הנשים עם השדיים שלהן
גועל נפש
התחת המפתה שלהן,
שמתחשק לך ללטף אותו
|
החיים במדינה
הפכו קשים מאוד.
נתניהו לשלטון.
|
היא בטח משוגעת לעבוד בעבודה כזאת,
בוודאי משהו אצלה בראש לא בסדר.
|
- יאללה, תעלו
- מה, נשאיר את סבתא לבד?
- זה לא הבית שלנו
- מה, נשאיר את סבתא לבד?
|
והיא אמרה שאני שמן
אוכל המון בשר ועוף
לא מתאים לה אדם חבית
היא רוצה לרזות
|
לפעמים לא קל להבין
הדמעות שזולגות על הפנים
וחונקות מבפנים
|
אני לא יכול לנעול את הנעליים
ולבוא עד אלייך.
הכפור בעצמותיי קר מדי,
כמו הכפור שבלבי.
|
- מה יש במוזמביק שאתה רוצה לנסוע לשם?
- לא יודע, שם יפה
- איפה זה בכלל
- לא יודע, אבל אני אבדוק
|
יש אנשים שמתמסטלים מסיגריות
יש מגראס או אלכוהול
יש אנשים שמתמסטלים מ-נשים
יש אנשים שמתמסטלים מטיפקס
|
כשהצמח המטפס הולך וגובה
כשהאדמה בעציץ רטובה
כשאני משאירה עקבות יחפות על הרצפה הלחה
כשאור השמש מטפס על הקירות
|
כל יום הוא היה בא לחצר ומשחק עם הילדים
בעצם ילד רגיל כמו כולם
אבל כבר מינקותו איגד סביבו ילדים,
אשר נלחמו ביחד ולחוד
|
כמה טוב באמריקה
להסתלבט בבריכה
לשתות סוכרייה
|
סוף שבוע סוף
כל סוף השבוע נחגוג
בשר על האש, בשר קצביים,
הנתחים הכי טובים
|
אני אומר לה ולו שאת היום אני מתחיל
בכוס גדולה של אלכוהול
הם לא עונים
היא מתמסטלת מ-רגשות
|
חרא! הכול חרא!
- אחד מסכם את החיים,
|
פנים שטוחות על מרקע הטלוויזיה
מחייכות אליי חיוך של ג'וקר-סמיילי
את לא יודעת כמה אני מטורף עכשיו
|
אפילו אם בכל זאת ינסו להכניס את סמים חדשים,
לרשימת הסמים הידועים,
זה יהיה קשה עד בלתי אפשרי,
כי סמים חדשים מורכב כולו מחומרים שכולנו אוכלים
|
לא יכול להפסיק את ההפלגה הזאת
במים הסוערים של גופך, של המילים
המים גבהים, הכול סערה,
גם גשמים, מים עמוקים,
|
אני אוהב ספגטי
ואני אוכל את הספגטי
אבל לא עכשיו
|
פתחתי ספר - ראיתי דף ריק
לא רוצה דף ריק, אני לא ריק
תלשתי את הדף
|
משדרים מוזיקה בטלוויזיה,
מגניב!
אמר גיורא והתחבא מתחת לספה
תוציא אותו מ-מתחת לספה!
|
בבוקר של סתיו, בבוקר של שלכת,
הוא הלך ולא שב
לקח תיק צד, מזוודה ושקית,
רק אלוהים יודע לאן הלך
|
כולם-כולם מדברים
כולם-כולם חושבים שהם חכמים
כולם-כולם חושבים שהם יודעים יותר טוב
|
אבל את סלי הקניות אני לא שורף,
כי אתן אני מביא לחם ותבלינים,
גבינה צהובה, תרכיז פטל, קפה וסיגריות
הרבה אלכוהול לשאת את החיים ואת עצמי
|
גברים מתדפקים על דלתי,
אבל אני מגרשת אותם,
כי אימא אמרה לי,
שאני צריכה לחכות לגבר,
שבאמת יהיה ראוי לי
|
נמאס לי, הוא אמר,
הכין לעצמו קפה
מאוד נמאס לי, הוא הוסיף,
עישן בזמן שהוא שותה קפה
|
אומרים לי תשתה כוס קפה
עוד כוס קפה לפני
שאתה יורד לעמק שלמטה
|
בעולם מעבר לגבולות הזמן,
היכן שהשטיח של העתיד מתחיל להירגע,
ממלכה של פלאים, מוזרים וגדולים כאחד,
חזון עתיד, שצויר בידי.
|
הנהר הזורם השחיל תשעים ותשעה חרוזים
שהיו מופתיים בצלילותם השקופה הרכה
מגפיים רטובות הפכו לכפות רגליים יחפות
שטבלו רטובות בספוג המים הרדוד
|
- את שמאלנית עוכרת ישראל?
- כן...
- מגניב!
|
ירדתי את המדרגות
לא ידעתי לאן אני הולך
עברי לוט בערפל
ועתידי לא ידוע
|
איש משוגע עם אקדח
אל תתעסק אתו
אישה מביטה ושותה שמפניה
אנחנו על הרכבת האחרונה
|
אני עלם רך בשנים
רודפים אותי ילדים רעים
כי הם מסתבר יותר גברים
|
בא לי להציל עלמה במצוקה
סתם ככה, בשביל הקטע
שאחרי זה היא תבכה
ותגיד לי תודה-תודה
|
ענווה, חסד עדין,
סגולה שכולנו צריכים לרדוף אחריה.
זה לא עניין של להיות חלש או קטן,
אלא, לעמוד גבוה.
|
הקפתי את לבי בשמיים וים
המדבר רחוק כל-כך
אני לא צמא, גם לא רעב
אבל בודד כאן כל-כך
|
לא יכולה להיות יותר לבד
מתגעגעת לחברה, לחברתך
הבדידות שלי הורגת אותי,
תתחשב בי למרות שלא התחשבתי בך
|
הוא כרת את העץ
ושיטח את הקרקע
ושפך כמויות של בטון
מתוך אמבטיות מסתובבות
|
בוקר מלוכלך וקר
היה זה כאשר יהודה התקשר
שכח אצלך את המספר
לקח נשימה ואז סיפר
|
+ עמדתי ליד החלון ורציתי לקפוץ
- למה?
+ כי הרגשתי ממש טוב
- היית בדיכאון?
|
- בקבוק ערק בבקשה
- 70 ש"ח
- אין לי 70 ש"ח
- אתה יכול לשלם בזמן חיים
|
הפסים משומנים בשמני מכונות
הקרונות מחליקות על המסילה,
כמעט ומאבדות שליטה
|
איש עם עיניים מתות
מרים את היד ומיד מוריד
לאן אתה הולך?
לא יודע, הולך - בא
|
היי, אישה צעירה,
אני צריך אותך הערב
את נראית טוב
אני רוצה לבצע בך מעשים מגונים
|
אנשים עם משקפיים
נערות עם פרח בשיער
ציפורים פורשות כנפיים,
עפות למקום מוכר
|
מילאתי את פח האשפה בבשרי הטחון
הדלקתי סיגריה והדלקתי את הרדיו
מישהו שם דהר במכונית אדומה,
בכביש חוצה ארה"ב,
|
תתרגמי לי את הסרט בבקשה
אני לא מבין
מה השחקן אומר
|
תיתן לי בקבוק לשתות
אני גר על מחודדים של קרח
הם אומרים לי שעליי להיות חכם ופיכח
אבל לא מרגיש חכם וסובל להיות פיכח
|
למה הם לא מבינים,
שאנו שייכים אחד לשנייה,
למה הם לא מבינים
|
ליד החבית בפינה,
יש ילד בן 17
הוא אוהב נערה, מסכן,
זה יהרוס לו את החיים
|
במקום הזה שבו הם יושבים,
יש כיסאות
אבל יש גם ספסלים ושטיחים
ואיש שמוכר פיצוחים
|
אמרתי לו בוא נרכיב את שעון הקוקייה
על הקיר
אמר לי - גם ככה אני לא גר כאן,
מה אכפת לי
|
כל מה שנשים רוצות זה זיון
ואני רוצה את הפלאפל של התימני,
שהחנות שלו על הכביש הראשי,
חצי קומה בתוך האדמה
|
ילד קטן כחול
ילד תינוק כחול
שוחה מטה במים הכחולים
צולל למעמקים
|
אני ומיטשל - העיניים שלנו פנסים
אנחנו דלוקים
ומחכים לאוטובוס האחרון
מ-סוף העולם לירושלים.
|
התנהלותך איטית על הבוקר
כוס קפה נצחית, הרהורים אל תוך הבוקר
מקלחת ארוכה, גלישה ברשת
ואז כוס גדולה של אלכוהול ותנומה
|
פפריקה מתוקה בשמן מחליקה את הקיבה
שאם אכלת משהו רע -
זה לא נורא
|
יום אחד לא נבין
איך נסענו בגרוטאות האלה
הוא אמר
|
הפרח צומח לתוך האדמה
הפרח פורח הפוך
בתוך האדמה יש תולעים
התולעים אוכלים את הפרח
|
רשמתי פרח
ומים מזוקקים במקום מואר
שם השמש נופלת אחרי הצהריים
ומניעה את שיבולי הקמה
|
הם קטפו פרח
לבן
והתווכחו למי לתת אותו
|
אם היית מלאך,
היה לך דם של מלאכים
והייתי משפריץ אותו לכל עבר,
כדי שייצמחו פרחים יפים,
|
היה אדם שאהב לצייר,
העיפרון שלו רקד על הדף,
יצירת פרחים עם יראה עדינה,
כל עלה כותרת יצירת אמנות, ממש במה חדשה.
|
במטע, תחת השמש,
עומד על עץ פרי ש-בשל בשמש.
אישה מושיטה יד לפרי,
פרי מתוק כל כך, שהלב שלה חג במהירות.
|
כשהחרב תתנופף מעל ראשי,
אנשק את דמותך
אנצור רגעים לקחת אתי
|
טוב שזה לא פרפרים אמתיים...
אחרת זו הייתה התעללות בהם.
|
קם בבוקר ושר לי שיר
בלי מושג על מה השיר
כמו פרח שפורש עלעליו לשמש
צומח גבעול בלי לדעת מדוע
|
החרשתי בשאגתי כל היום,
על מה עוללו לי בני הבליעל
בני עמי ה-דרים בציון.
|
ציפור הנפש לא ניתנת למילים
מילים גדולות, מילים יפות ונהדרות
הולך צעד אחורה, מאוכזב קשות
אין התנצלויות, אין כפרה
|
על אדן חלוני ישבה ציפורה נחמדת
מארצות הקור אל חלוני
פרצה בסערה אל תוך הדירה,
את שיערה השופע פיזרה לרווחה,
|
איך הן מנגבות ת'תחת
עם ציפורניים כאלה ארוכות?
זה מודבק
אולי נכתוב על זה
|
לקחתי שקית,
אולי ורודה, אולי אדומה, אולי ארגמן
אולי זו לא שקית, אלא סל
ואולי כתוב עליו רמי לוי - שיווק השקמה
|
מצלצל בפעמון בשמיי מרום
העננים מצלצלים ביום חדש
אספלט נמרח על הכבישים,
לוהט ודביק
|
בעקבות המצב
אני שומע קריאות
לאנשים במצוקה
לפנות לעובדים סוציאליים
|
צפונות לבך לא תצפנה התמרמרות נפש יהודייה
וקול השעון לא יכה בך מזמורים של זמן
כי הנפש חד היא וגם הזמן, התנועה והמקום
וכל הבא משם גם שב לשם
|
אבא הסתכל על הקוטג'
והבין שפג תוקפו
מה הוא יעשה עם הקוטג'
הוא היה חסר אונים,
|
אם אתה חרמן
זה מובן מאליו
יש לך יזיזה זקנה
אבל נראית בסדר
|
כוס גדולה מלאה מיץ קוקוס
ועוגיית שוקולד בצד
רק מזה הזין שלי עומד
אוכל זה סקס
|
אם את קוראת לי בשם החיבה שלי
אל תעשי את זה יותר
אם את קוראת לי בשם החיבה שלי
לא אענה לך יותר
|
היא הייתה כמו קטיפה כחולה
קטיפה כחולה היו עיניה
קטיפה כחולה היה מגעה,
יקר מ-כל זיכרון
|
יש חתול בבית שלי בשם קלאש
מי שאוהב לנמנם על הגב
הוא מותח את כפותיו
ומשחרר פיהוק
|
יו!
כמה שאני אוהב!
נשבר לי הלב!
שתמות הכלבה ותביא קבלה
|
קפה זה חובה
בכל הפסקת עבודה
וגם בערב
בשעת הרגיעה
|
נשים מאוד אינטליגנטיות
אני לא יודע אם הן משחקות בי,
או רוצות לטובתי
|
נשבר לו, נגמר לו,
זה לא עובד
כל המשחקים נשברו לו,
כל המדברים בשם כולם - התגלו כצבועים
|
בתחום החיבוק של החורף,
גר שם ילד בעל חן זוהר.
הלב שלו, כמו קרח, היה טהור ואמתי,
אהבה להחלקה שגדלה בהתמדה.
|
זה גוש בשר עגול, גדול ושמן,
בלי איברים וראש
הוא חי אך ורק לקיים את עצמו,
כגוש בשר ותו לא
|
שינוי המודעות
למשהו יותר שמח וחיובי כמובן
נתקל בהרבה קשיים
אם אתה חי בסביבה שלילית
|
ילד חלם פעם להחליק על קשת בענן,
עם צבעים כל כך בהירים ותוססים, זה היה כמו הצגה.
הוא דמיין לגלוש על קשתות האור,
להרגיש חסר משקל, כאילו הוא טס.
|
כל היום חשבתי
איך לעשות לך רע
תמיד היית עם אוזניים
ופרוותי כזה
|
- שלום
- שלום
- ראיתי אותך מציתה סיגריה
- מה רע בזה?
|
ראיתי אותה, היא נראתה לי נפלאה
איזו חינניות, איזו אצילות
ביקשתי את ידה בחתונת הכותל
הובלתי אותה על מרבד הקסמים
|
בואי רגלית העין,
הראי לי את פנייך והסער
מושל שוטה העין,
בנבכיי ראשך אשוח
|
רגל קדימה, זה מסך מעולה
מנגינות ושמש,
אינטלקט ובדידות
|
כי המילוי היחידי וגם התכלית והמטרה והדרך,
היא לימוד תורה ויראת השם
כך החיים יציבים והנשמה מתמלא באור אלוקי,
שלא קהה כל עוד מתחזקים אותו
|
טוב, דיברתי הרבה
נתתי את הלב ואת הנשמה
אבל עכשיו אני צריך ללכת לאכול
זו תחנה פרטית שלי בה רק אני משדר
|
פישקתי את הרגליים
והאשכים שלי השתלשלו מגופי העירום כמו רימונים
|
בבוקר אני קם ומכה בחתול
ברצועה הדקה אשר בכף ידי
ואז הולך מטושטש להשתין ולשטוף ידיים
החתול מפוחד בפינה ומכין לי אני כוס גדולה של אלכוהול
|
מישהו,
מישהו צחק על חשבוני
כך באבחת סכין,
הפך את עולמי
|
רק אתמול הייתי שיכור,
שתיתי עד בלי די
גיליתי סודות שעדיף לשמור,
סיכנתי את חיי
|
לדעת אותך - הם ימררו
ב-שביל הבוטנים יטעו
ולבור ייפלו
שם איפה שהשמש בוערת
|
היית מביט בי בבית-הספר
אימא אמרה שילדים הם שוטים של אהבה
הייתי גם כן שוטה של אהבה,
הייתי ילדה
|
שיהיה מה שיהיה
אף-אחד לא יודע מה יהיה
אולי יהיה מה שיהיה,
או שיהיה משהו אחר
|
כשאת רוקדת - אין אחד שלא בא
את מסובבת את כל המסיבה
כשאת רוקדת - השמש יקדה
ונהיה פה אור כמו שלא היה -
|
'תנו לי סיגריה
כזאת עגלגלה ומפתה
'תנו לי סיגריה
ואוכל בכיף לעשן אותה
|
כמו צלקת,
שמצלקת את כל הגוף
מלמעלה עד למטה
מה-קודקוד הסדוק עד כף הרגל העקומה
|
עובדים סוציאליים
הם שכירי חרב
של הממסד.
|
את בודדה גם
גם אני בודד
חיבור מושלם של נשמות תאומות
שני חצאים הופכים שלם
|
אולי אני אדם פשוט -
עם תקציב מוגבל
אולי אנשי הממשל והכנסת -
חיים בתקציב בלתי מוגבל
|
בשקט הולך הכיסא
יש לו רק ארבעה רגליים
ואחת מהן שבורה
כי מיכה בעט בכיסא
|
שמיים בוכים
נגמרו לי השמיים
אתם לקחתם לי את השמיים
|
פעם היה ילד עם עיפרון ביד,
שאהב לצייר את השמש על החול.
בכל משיכת ידו,
הוא הביא חום לארץ.
|
הלכתי למכולת. בכיתי כל הדרך.
כי התגעגעתי לקרובת משפחה.
מאז הכול התפרק.
|
שנינו שווים פחות או יותר
ולך יש עוד טמבל ששונא לדבר
כי הוא גבר אמתי
עם זין גדול
|
השעון שלי מוצב במקום שלו
הוא מראה את השעה הנכונה
אבל חוץ מהשעון -
דבר לא זז פה
|
באמריקה יש ממתקים
ושעוני קוקייה מוזרים
באמריקה אנשים שמחים -
יש להם כל מה שהם רוצים
|
אני אישה עם שפתי מזל,
כל נשיקה שאני נותנת - העולם מתהפך.
חפצים דוממים הופכים לזהב,
וכל צמח הופך להיות נועז כ-שן הארי.
|
רעמה ארוכה של אישה-לביאה
יושבת על ספסל וגולשת בנייד
ירכיה חשופות, מגפיים גבוהים
לא מזיזה לה ההמולה
|
הגשם ירד כמו תותחים ממשמשים ובאים
על העיר החשוכה ששכנה הרחק מהים.
האדם נדד במכלאות הנפש המסוכסכת
כמו רצה לישון או להיעלם.
|
שתיים בלילה, התעוררתי מרעם ירייה
לבשתי את חליפתי היפה
ויצאתי לדירה עם מקל ההליכה שלי
|
תאהבי אותי עוד פעם יקירתי
אהבתך לי כממתק לגרון מר
תאהבי אותי עד שהגשם יבוא
ואז תאהבי אותי עוד
|
אמרו לו אל תלך,
התחננו בפניו אל תלך,
אבל הוא לא שמע
הוא קם מהכורסה והלך למטבח
|
הוא מקבל את התזונה שלו מאלכוהול
לפעמים הוא אוכל מלפפון או עגבנייה
אבל הוא מקבל את התזונה שלו מאלכוהול
לפעמים הוא אוכל בננה או בצל
|
יש לך תחתונים בצבע סגול
הוא אוהב את התחתונים בצבע סגול,
כי הם חצי שקופים
|
באותו לילה שחיתי עירום בבריכה
הרגשתי כמו תינוק
היא באה כמו לדבר אתי,
אבל ליטפה לי את הזין
|
בעיר ירושלים גר אדם בשם אביה
הוא הלך ברחובות עם תיקים כבדים על גבו הכואב
הוא היה סוחב אותם קילומטרים ברציפות, אף פעם לא מתלונן
ואנשים תהו למה הוא עשה את זה, מה הוא הרוויח?
|
- בוא'נה,
מצות ראשון-לציון השתפרו מאוד!
- אני אוכל רק כעכים
- כופר! זה פסח!
|
הופה, איזה אבזם יש לך
גדול
זקור.
|
שמן קנולה הוא שמן מכונות
האיש הצעיר פתח מגזין,
בידיים מוכתמות מגריז
|
לפעמים בא לי לזכור רק כדי לנשום
לפעמים בא לי להתרחק מהחיים
לוקח תפוז ומועך אותו לתוך הפה
איך היינו עושים קטיף אשכוליות בכפר הרצח בן-שמן
|
מתוך כל הבלגן צומחת תפרחת
עשירה וצבעונית
מתיזה ניצוצות של צבע לכל עבר
יוקדת באש התמיד
|
אל תיקחי ללב
חבל על הדמעות
זה יסתדר
יבוא אחר
|
מה שיהיה - יהיה
כך הוא אמר שוב ושוב
מה שיהיה - יהיה
אתה לא צריך לדאוג ל-דבר
|
ילדות קשה היא ילדות רגילה / נורמלית
בעולם בו אנו חיים.
ומי שלא הייתה לו ילדות קשה -
לא יכול להוביל דעה
כי הוא היה בן תפנוקים של אבא ואימא.
|
בבקשה, תשחררי אותי,
'תני לי ללכת
כי אני לא אוהב אותך יותר
להביע אהבתי יהיה חטא
|
תתעוררי, סוזי
זו שעת לילה מאוחרת
אין מה לאכול ואן סיגריות,
קפה ואלכוהול
|
היה קל מאוד לעבור את המשוכה, אבל אז נפלתי וקיבלתי מכה על
הפנים. היא נחפזה אליי בצורה תיאטרלית וקראה - הו, ילד מסכן,
ילד שלי מסכן, בוא אתי אני אטפל בך.
|
Good morning fuckers and sinners
|
הגוף של האישה
מאוד פשוט
כשיוצאים מהסרטים...
|
כמה פעמים נספרתי עם המתים
וחזרתי לחיים.
|
חרבנתי ושפכתי דלי לניאגרה
עכשיו הכול בסדר
קניתי שני פאקטים ושני ערק
וגם קצת אשל, שמנת, פטל, גבינה צהובה
|
יש סיבה למה אני המלך של מבצרי
יש סיבה למה אתה ואת לא מורשים להיכנס לביתי
|
הצעירים משעשעים אותי
הם כל-כך רעבים...
|
קטפתי פרחים בדרך אליה
השיר הזה מונצח עד היום
גם הלכתי בחום להשיג לי קצת ערק
לא היו פרחים
|
Let's talk about you and me
|
האושר הוא הפשע המושלם והנקמה המושלמת.
|
אימא! הוא בורח!
אני לא יודע מה לעשות!
בא לו ללכת! בא לו ללכת!
|
מגיע לה לדרוש סקס
מגיע לה לדרוש יחס הוגן וכבוד
היא צריכה לדעת להחזיר מלחמה כשפוגעים בה
להציב גבולות
|
בדיוק כשחשבתם שהכול נגמר -
זה אכן נגמר
מסך הווילון ירד על הבמה,
אין יותר שחקנים, אין יותר תפאורה
|
מסתובב כמו סביבון
חומד לצון
זהו הליצן הראשון
תכתוב אותו לפני שייגמר לך העיפרון
|
גבר, אתה תהיה אישה בקרוב
בבקשה, תיקח את ידי
גבר, אתה תהיה אישה בקרוב,
בקרוב תהיה האחת
|
תגיד לגברת -
אני אשמח לפמפם אותך.
|
מצאתי עצמי מתרוצץ על גשר צר מאוד
הלוך ושוב
גם הם אמרו שהגשר צר מאוד
מעל שמיים ומתחת נחל עמוק
|
אני אוכל לחם עם אשל,
כי שמנת זה יקר.
|
היום אין כסף לקפה,
שותים מים רותחים.
|
לא יכול להסתכל על עצמי במראה
כואבת לי האוזן, כואב לי הראש
שמתי עציץ על ראשי,
זה לא היה יפה
|
אני אוהב חזירים
כל הזמן אוכלים ומחרבנים
|
כמה זה עולה לך,
לשמור אותי בחיים?
אלה החיים שלי,
אני רוצה למות
|
לא נורא שהלכת, אני יכולה להסתדר לבד,
אני עם בדידותי עם הגשם והחשיכה
|
קונים אוכל כי חייבים
מעמיסים, מעמיסים,
כי מי יכול בלי אוכל
רק המדינה שוחטת נכון לימים האלה
|
שים את ראשך על הכר
תרגיע את נשמתך
תחשוב מחשבות טובות
על עצים, שלכת ומלחמה
|
מישהו פה מנסה להיות נורמלי,
אבל הוא לא יכול
המחשבות חגות כמו פורפרה,
יוצאות מהראש
|
הוא הביא לה סינר מטבח מתנה ליום האהבה...
|
האובססיה לסקס היא משהו נורא
|
כשאת לידי,
אני לא פוחד כלל
כי את מגינה עליי בשרירייך החזקים,
ובתבונתך ובפיקחותך ובחוכמתך
|
את ואני לא אותו הדבר
את יכולה לרקוד על הוואגינה שלי
קשה לשנות הרגלים בעולם של היום
אפילו המוזיקה היא מוזיקה של יום הדין
|
רוכב האופנוע השמיני הגיע תשיעי
לאחר שדהר על הדיונות של נפאל
כל העם הריע, זו הייתה חגיגה גדולה
אבל כשנתנו לאותו רוכב אופנוע -
|
כל פעם שאני מפליץ או מחרבן,
יוצאים לי אוצרות מהחור של התחת
את האוכל שאני אוכל -
אני לא אוהב
|
שתיים-עשרה שנים בבית-ספר,
סתמו לכם את המוח!
- אחד מוחא נגד ראשי הבלטות.
|
שפיות היא פיקציה
שפיות היא להיות מסוגל לאפר למאפרה
שפיות היא לעשן את הסיגריה מהצד הנכון
|
אתה יודע שאני מתה על התחת שלך,
אפילו הכנסתי לשם את הלשון
אבל ברצינות, אני ממש אוהבת אותך
וזה לא הוגן שאתה עוזב אותי
|
|
|
החיים הם כמו
שעון -
אנלוגים.
בוליביה. |
|
