[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










קרדיט למילים - גיא שמש.




לרשימת יצירות השירה החדשות
אלגיה
אני אדבר אתך אחר-כך
פשוט קצת דחוק עכשיו
אני אדבר אתך כשיהיה אוויר
ויהיה הרבה ירוק

קובץ שירים
האם אי-פעם היית בטקסס?
כל-כך קרוב אליך,
איפה שהבוקרות עושות

הרהור
לא תצליחי לאלף אותי
לא כי אני לא רוצה,
אלא כי זה בלתי אפשרי

אינטרוספקטיבי
מי שמחלל בחליל וקופץ בראש
כל העכברים הולכים אחריו לים הגדול
מי שמבעיר צריפים בשדרה
הוא נהנה מאש הלהבה

ביקורת
ממש אין לי כוח לשיגעונות של בני האדם
מוצא עצמי כמו תחת מצלמות והאזנות 24/7

קינה
גדרות תיל זו על זו
מטפס באצבעות זבות דם
הימים ריקים-ריקים כמו לא נגמרים
והלילות שואגים, מפלצות ושדים

קובץ שירים
את כל-כך מתוקה ואני אוהב אותך,
את כל-כך מתוקה, כמו סוכרייה
את גלולת הסם שממסטלת אותי
את התרופה שמשחררת אותי מהאגו

גן עדן
מתעורר לבית ריק, הכול לבן
אין על מה לחשוב, אין דבר לעשות
העבר הרחק מאחור והעתיד לא הגיע
בינתיים ההווה הוא קוביית קרח כמו הראש שלי

קצרצר
"אני לא נראית ככה באמת..."

פזמון
הגענו עם האוטו,
ליטפת לי את הרגל
קנינו כרטיסים ונכנסנו לתוך הפארק

צמד שירים
האישה שלי העבירה פוליש על הרקות שלי,
אמרה אני קודח כמו תופת יום הדין

פיוט
אבל הבית דומם ודבר לא זז
גם אם אני אמות - אני אחיה
כי הם מצפצפים על המוות וגם אני
כי הם לימדו אותי איך

קובץ שירים
את כמו קופסת הפתעות,
אף-פעם לא מקבלים אותו ממתק
לכולנו יש לב שבור,
כולנו כמהים לחבר או חברה

בלדה
אמרה לי לא טוב להיות לבד,
תהיה איתי
מזגתי לה חלב, מזגתי לי חלב
בחלב שמתי מעט סוכר כדי שימתקו לנו חיינו

הומור
הייתה אתו יומיים-שלושה
אמרה שהוא חמוד נורא
אבל מה לעשות - אין מושלמים
הגבר לא יודע להגמיר נשים

פיוט
הגיעו להם ימי השלכת
המסתחררים לאט מעל סופת שלג
הערים טובעות במים,
הלבבות איתם,

אכזבה
אני לא גר כאן יותר.
אולי את לא יודעת.
אני צירפתי חברים ואנחנו נוסעים.
אנחנו נוסעים למקום בו הלב שלך נמצא,

אכזבה
אויבים מבית, אויבים מ-חוץ
כולם אותו הדבר
רוצים להוריד לך את הראש
ולתקוע אותו על יתד

הומור
המחנכת ביסודי - מיכה, למה אתה שקט?
מיכה -
המחנכת - אתה יכול לספר לי, אני המורה שלך
מיכה - יש ילדה אחת...

כמיהה
היי, מיקי
מה דעתך לבקר את מיכאל סברה?
הוא סגור בבית, אין לו רצפה
הוא ילקק לך כמה שאת רוצה

כאב
אבא ואני רבנו
ואפשר לחתוך את השתיקה בסכין
הוא מתבצר כמו צוק עתיק,
שהמים מכים בו

בדידות
מחזיק את הדמעות בכוח,
כדי שלא אבכה כמו תינוק
דמעות מתגלגלות יכתימו את החולצה שלי
אהבתי תהיה בור קבר

ערפילי
משהו בדרך - היא זזה
המסילה מובילה למאהב
משהו בדרך בה היא מובילה אותי

אינטרוספקטיבי
מצאתי את עצמי עייף וייגע,
משתולל ללא מטרה במחראות ציבוריות
הלילה היה קר ואתו גם הנפש
ואהבה לא באה לבית בו ישבתי

ערפילי
נכתב בדם ביום חול
בו כל השקנאים הלכו לישון
רוח מרפרפת על פני המים
מניעה אדוות רכות על גוף מתערסל

גיהנום
היא בטח משוגעת לעבוד בעבודה כזאת,
בוודאי משהו אצלה בראש לא בסדר.

אינטרוספקטיבי
אני לא יכול לנעול את הנעליים
ולבוא עד אלייך.
הכפור בעצמותיי קר מדי,
כמו הכפור שבלבי.

צמד שירים
פנים שטוחות על מרקע הטלוויזיה
מחייכות אליי חיוך של ג'וקר-סמיילי
את לא יודעת כמה אני מטורף עכשיו

אימפרסיוניסטית
הנהר הזורם השחיל תשעים ותשעה חרוזים
שהיו מופתיים בצלילותם השקופה הרכה
מגפיים רטובות הפכו לכפות רגליים יחפות
שטבלו רטובות בספוג המים הרדוד

גורל
איש משוגע עם אקדח
אל תתעסק אתו
אישה מביטה ושותה שמפניה
אנחנו על הרכבת האחרונה

בדידות
הקפתי את לבי בשמיים וים
המדבר רחוק כל-כך
אני לא צמא, גם לא רעב
אבל בודד כאן כל-כך

דיאלוג
+ עמדתי ליד החלון ורציתי לקפוץ
- למה?
+ כי הרגשתי ממש טוב
- היית בדיכאון?

ייסורים
תיתן לי בקבוק לשתות
אני גר על מחודדים של קרח
הם אומרים לי שעליי להיות חכם ופיכח
אבל לא מרגיש חכם וסובל להיות פיכח

רומנטיקה
ליד החבית בפינה,
יש ילד בן 17
הוא אוהב נערה, מסכן,
זה יהרוס לו את החיים

בלדה
אמרתי לו בוא נרכיב את שעון הקוקייה
על הקיר
אמר לי - גם ככה אני לא גר כאן,
מה אכפת לי

פיוט
צפונות לבך לא תצפנה התמרמרות נפש יהודייה
וקול השעון לא יכה בך מזמורים של זמן
כי הנפש חד היא וגם הזמן, התנועה והמקום
וכל הבא משם גם שב לשם

הרהור
שינוי המודעות
למשהו יותר שמח וחיובי כמובן
נתקל בהרבה קשיים
אם אתה חי בסביבה שלילית

פיוט
בואי רגלית העין,
הראי לי את פנייך והסער
מושל שוטה העין,
בנבכיי ראשך אשוח

מצב
רגל קדימה, זה מסך מעולה
מנגינות ושמש,
אינטלקט ובדידות

טרילוגיה
כמו צלקת,
שמצלקת את כל הגוף
מלמעלה עד למטה
מה-קודקוד הסדוק עד כף הרגל העקומה

שיר ילדים
בשקט הולך הכיסא
יש לו רק ארבעה רגליים
ואחת מהן שבורה
כי מיכה בעט בכיסא

צמד שירים
הגשם ירד כמו תותחים ממשמשים ובאים
על העיר החשוכה ששכנה הרחק מהים.
האדם נדד במכלאות הנפש המסוכסכת
כמו רצה לישון או להיעלם.

אהבה
תאהבי אותי עוד פעם יקירתי
אהבתך לי כממתק לגרון מר
תאהבי אותי עד שהגשם יבוא
ואז תאהבי אותי עוד

ארוטי
יש לך תחתונים בצבע סגול
הוא אוהב את התחתונים בצבע סגול,
כי הם חצי שקופים

קובץ שירים
מה שיהיה - יהיה
כך הוא אמר שוב ושוב
מה שיהיה - יהיה
אתה לא צריך לדאוג ל-דבר


לרשימת יצירות הצילום החדשות
מבויים
אל היצירה

דוגמנות
אל היצירה

דוגמנות
אל היצירה
הטרדה מינית?
לא, תודה.

אל תיעלב...

דוגמנות
אל היצירה

קונטקטס
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה




סופרים הם אנשים
שמתקשים
בכתיבה.





-תומאס מאן.

(סופר אמריקאי
נורא ידוע, מה
שנקרא קלאסיקאי,
כתב את הר
הקסמים ועוד כמה
יצירות נורא
נורא חשובות
בפאנתיאון
היצירות
האמריקאי).


תרומה לבמה





יוצר מס' 93452. בבמה מאז 15/12/20 15:11

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למיכאל סברה
© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה