|
מיכל. קיי
אני זוכר איך צעדתי לקרב בראש מורם עם חבריי
ידעתי שזה יכריע את העתיד של חיי.
ניסיתי את הפחדים והמחשבות עלייך אמא, להדחיק כמה שאפשר
כי איך אפשר להלחם אמא, ולחשוב על כל השאר?
|
אני הולכת ברחוב מסתכלת לצדדים
רואה איך הוא השתנה מהעבר -
אין עוד יותר ילדים מחייכים
הכול נהרס ונשבר.
|
נמאס לי ללכת בדרך בלי סוף
מכל מקום זיכרונות לאסוף
|
|
|
זה ממש מעצבן
אותי עכשיו, כי
אני רוצה להחליף
שם בזה נו, ליד
היצירות ואני לא
יכולה וזה ממש
מציק, כי עכשיו
השם הארוך שלי
מופיע שם וכולם
יוכלו לראות עד
כמה אני בעצם
נטולת כישרון.
אוף, עכשיו אני
עצבנית.
אמנית מיוסרת
מהסיבות הלא
נכונות. |
|
