[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מיכל וי
Good luck, bad luck, whats the difference?

http://www.israblog.co.il/13430
ICQ 76863563 76863563
אל היצירות בבמה האהובות על מיכל ויאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי מיכל ויאל היוצרים המעריכים את מיכל וי
עוד כותבת שכבר לא כותבת.
חיילת שמתקשה להשלים עם כך שהיא בעצם לא מדוכאת
במערכת המדכאת.

פעם כתבתי דברים יפים.
יום אחד אחזור לזה.
בינתיים, אתענג על העבר.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אז הוא נישק אותה וחיבק אותה וכשהיא אמרה שהיא צריכה לדבר איתו
הוא לקח אותה לבית הקפה שהיא הכי אוהבת והזמין לה את העוגה הכי
שוקולדית והקפה הכי חזק ולא הבין למה היא לא אוכלת כלום, כבר
שלושה שבועות שהיא לא אוכלת כלום.

אז אנחנו מתנשקים ואתה מסתכל עליי עם העיניים הכל כך ירוקות
האלה שלך, ומחייך, לא החיוך הזדוני הרגיל שלך, וזה משמח אותי
אז אני מחייכת גם, את החיוך שאתה אוהב. ואני יודעת שתגיד כמה
שאני יפה כי זה מה שאתה אומר כשאני מחייכת את החיוך הזה, ואתה
את החיוך שלך.

בתוך מעטה של מוסיקה גרועה אני יושבת בדממה מוחלטת ובוהה. דרך
חלון מכוסה אדים אני רואה בחוץ עולם שפוי ונורמלי. דרך חלון של
אוטובוס צפוף ומסריח אי אפשר לראות את הרוע, שנאה ושחיתות
שבעולם. דרך החלון שלי רואים רק את הגשם.

היינו דכאוניות לחלוטין, דאונריות בכל המובנים, גותיות,
פריקיות, מרשעות, מתבודדות, אנטיפטיות, ובעיקר - חברות הכי
טובות. הבנו אחת את השנייה. בין אם רצינו להבין או לא. חשבתי
שהיא מושלמת, ואני עדיין מנסה לעכל את זה שהיא חשבה את אותו
דבר עליי.

אני הולכת. הולכת והולכת והולכת. הולכת בלי לעצור, בלי להאט
וגם בלי למהר. הולכת בקצב אחיד, בשביל ללכת. לא יודעת לאן, לא
יודעת למה. פשוט הולכת.

אז הוא הלך לבד לבחור סרט, אבל הוא לא התלונן. לפעמים היא אהבה
את מה שהוא בחר ולפעמים לא, אבל היא לא התלוננה. שניהם העריכו
את המסגרת המנחמת שיש במסורות האלה, והתמסרו להן לחלוטין.

לוקח עוד לגימה מהקפה ומסתכל עליי. לא זז, בקושי ממצמץ, בוהה
בי, ל-13 דקות ו-37 שניות. ואז, פותח שוב את פיו.
הוא יושב מולי, מתייפח, ובמקום לנחם אותו, ישבתי שם. כל מה
שיכולתי לעשות היה לשבת שם.
פתאום הוא אסף עצמו, ניגב את הדמעות והתחיל שוב, כשפרצופו עוד
אד

"ככה זה," היא תמיד אמרה "אמנות זה בדיוק כמו מתמטיקה, פשוט
צריך למצוא את הנוסחה המתאימה." לא כל כך הסכמתי איתה, אולי
בגלל שאני לא יודעת אמנות והיא לא יודעת מתמטיקה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ה-28 ליולי יהיה יום רגיל
אקום מאוחר, אוכל משהו טעים

נוסטלגיה
יש לי את הריח שלו במיטה

אינטרוספקטיבי
זואי צועקת,
צווחת, בוכה, מייללת,
שורטת, תוקפת,
מכאיבה וכואבת,
כועסת אבל תמיד זוכרת.

הסתובבתי לפתע וראיתי אותך,
יושב בשדה קוצים,
מחכה רק לי -
שאבוא ואציל אותך
או אולי שאדקר.

הייקו
חמישה ימים
שטופי שמש, יתושים
ומילים גבוהות


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
קצת קשה להגיד לעולם שהכל בסדר כשעיניי אדומות ולחיי רטובות.
אז אני מוציאה מהתיק משקפי שמש, אבל לא שוטפת פנים - שיראו
שאני לא בסדר, שידאגו קצת.




אל הארכיון האישי (16 יצירות מאורכבות)
המחתרת הנאצית
היא אלא סתם
חבורת שיכורים
שרואים ערוץ
המדע

-הרב קוק


תרומה לבמה





יוצר מס' 6705. בבמה מאז 8/10/01 10:40

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למיכל וי
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה