אם כף היא אמא של כפית
והמפה של המפית,
של הצלוחית - צלחת,
אם שק הוא אבא של שקית,
פח של פחית,
כר של כרית,
אם כך אומרת הפרגית,
עוד יחשבו שהפרג
הוא תרנגול. איזו חוצפה.
והגירית הכעוסה
דוחה בתוקף כל קירבה
בינה לבין הגיר,
ופה נגמר השיר.

ושקט ובמשך שלוש שנים אני איתה, ובכל יום רואה אותה על הבוקר, ולא שומע אותה אומרת "בוקר טוב" או "יום נעים" לפני שאני יוצא לעבודה, שגם ככה לא משהו.