|
שניה אחרי שניה דקה אחרי דקה
שעה אחרי שעה
עוברות כנצח ללא הפסקה
|
|
|
מאז אותו מפגש
לא הצלחתי לעצום
את עיניי. לא
הייתה לי כל
תחושה באף לא
אחת מרגליי,
וכנראה שגם לא
בשום איבר אחר.
ידעתי שלא הייתי
צריך להתגרות
בגורלי בפעם
התשיעית.
החומרים שהגוף
שלי הכיל לתוכו
בימים האחרונים
כנראה עשו את
שלהם...
(מיומנו של חתול
מפוחלץ) |
|
