|
ילידת 1986.
כן, לא ממש מזמן.
עצוב לה רוב הזמן, אבל היא מסתדרת.
מיכל היא מהשורדים, ככה אומרים לה. אז היא שורדת,
למרות שלפעמים היא כבר לא כל כך בטוחה.
היא אוהבת נורא את הגיטרה שלה, ואת הארנבת שלה.
היא אוהבת אנשים. בעיקר ג'ינג'ים.
והיא שלו.
מועמדים להמלצת המערכת: "חלמתי", "קרח שחור", "עכביש
שלי".
(מותר להיות גאים קצת, לא...?)
"טוב, תודה", מלמלה, בפעם המאה, והלכה. עוד אדום. היא כבר
מבולבלת לגמרי ומיואשת, אחרי שעברה כמעט את כל הקרונות בחניון
עדיין לא מצאה אפילו לבן אחד.
|
חכי, את אומרת לי
האהבה לא תגיע אם תחפשי אותה
|
ואולי עדיף, באמת
כי הלב שלי כבר מת
מהעולם אחלוף אט-אט
וגופי לריק ישעט
|
איך יכולת? טינופת אדם! פושע!
זו אחת מעשרת הדברות, אתה יודע
|
מבחוץ רואה את דמותו משתקפת
מבפנים מרגיש את נשמתו נשרפת
|
אם אתה נופל
כושל
צולל
במים עכורים
|
חלמתי
שאתה חולם עליי
ומתעורר לידי
ואז התעוררתי
|
הלילה יורד
פתיתים-פתיתים של חושך
|
קפלו הקורים
עכבישים יקרים
מהלילה - רק פרפרים
|
אנו יוצאים
ונכנסים
ונתקלים זה בזה
בדרך החוצה
|
שרפו אותי אתמול
היה שרב גדול
|
יש רגעים שהכל שקוע
הגוף מלא במים, רק מים
|
|
|
ALL YOUR LACE
ARE BELONG TO
ICE |
|
