|
אבא: לילה טוב ביתי, תישני טוב ואל תתני לסיוטים להכנס
לחלומותיך, ולהפריע לשנתיך. ואני היה פה ואשמור עליך בכוחי
האחרון.
|
נעלמת בין גלים של ים,
בתוך הקצף הלבן.
מרגישה את עצבעותי
שנאחזות בגלי הים.
|
כל כך הרבה מילים מבוזבזות,
על פחדים שקימים רק בראשי.
|
מנסה לשכוח רגעים שתעו בזכרוני,
שחו בין גלי מוחי.
מבטיחה לעצמי שאשכח אותך.
מכה את עצמי כששוכחת.
חבולה מאהבה שמעולם לא הייתה שלי,
לא נזכרת בפניך, בקולך, במגע ידך.
לא שוכחת.
|
כל המילים היפות שאמרנו אחד לשני כבר לא מרחפות בבית. פעם
הייית עוברת בין המילים, נזהרת לא לדרוך עליהן, מעל האהבה,
מתחת לקנאה, מצד התשוקה, לפני הכעס, אבל עכשיו הבית ריק ממילים
וממשפטים.
|
|
|
חתול?
סקיוזה-מואה,
ז'ה נה סה
פארל-פא
פראנסייז... |
|
