|
אוהבת להיות בים.
שונאת לדרוך שם (בים) על שאריות של ענבים שתמיד
נמצאות על החול (יום אחד אני אהרוג את טוליק שיושב
לו בנחת בים ואוכל אשכולות ענבים.. לפחות שינקה
אחריו!).
שונאת חמש דקות אחרונות של דברים (הן תמיד עוברות
הכי לאט).
שונאת את העובדה שתמיד כתוב על השרותים את השם שלי
(חצי מיכל- מיכל מלא).
שונאת שכשאני עונה לטלפון ואומרת "הלו" עונים לי
"הלו" בחזרה (מה אני אמורה לענות במצב הזה?!).
שונאת לשהק.
אוהבת שמגיבים לדברים שאני מפרסמת (!).
ואוהבת לשים נקודה בסופי משפטים.
this is me קבלו אותי, או שלא.
בחיים שלי לא הרגתי אפילו זבוב...
|
השביל שלי הוא החבר הכי טוב שלי! אני מדברת איתו... מספרת לו
סודות והוא מקשיב לי... ואם אני ממש מתאמצת אני יכולה לשמוע
אותו גם עונה לי, מייעץ לי מה לעשות...
|
"אני רוצה להיות צבוע!" הוא אמר
"רוצה להיות איש צבוע! כמו כולם!"
|
אני מדבר אליה בעזרת גפרורים.
זאת הדרך הכי טובה, ככה היא מקשיבה לי, ואני יודע את זה.
אני לוקח קופסא, מוציא ממנה גפרור, מדליק אותו ומתחיל לדבר.
|
אתה מתכנן הכל בצורה מדוייקת.
הכל מתנהל בראש שלך כפי שצריך.
|
היו הייתה ילדה יפה שאהבה לצבוע פרפרים בצבעי גואש.
|
אני חושב שבשביל להיות ספר צריך להיות לך ידע כלשהו
בפסיכולוגיה. זה אפילו אותו שורש - ס.פ.ר. זה יכול להיות לספר
שער וזה יכול להיות גם לספר סיפורים.
|
תכירו את מוטי.
מוטי הוא ילד רגיל כמו כל הילדים, ככה לפחות הוא רוצה שיחשבו.
הוא קם בבוקר כמו כל הילדים, מצחצח שיניים כמו כל הילדים, הולך
לבצפר כמו כל הילדים, חוזר מהבצפר כמו כל הילדים, בקיצור, כמו
כל הילדים.
|
חצי מקשיבה, חצי לא
חצי מבינה, חצי לא
|
אני לא יודע מי
אני רק יודע מה
אני לא יודע מתי
אבל אני כן יודע שזו עובדה
|
יש לי חתול קטן, ג'ינג'י כזה.
אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי
|
חור זה חור
וחור אי אפשר לסגור
אפילו אם נקרא למישהו שיודע
הוא לא יבין עד כמה זה נוגע
|
ברגעים מתים אני מתחילה לפשפש בעבר,
לחפש כל מיני טעויות שעשיתי,
כל מיני זיכרונות ששמרתי בקופסא בתוך בראש,
דברים שכל כך הייתי רוצה לשנות...
|
הרחוב חשוך, ורק פנס אחד מאיר את המדרכה.
הצעדים שלי כאילו מפריעים לשקט שמסביב.
|
יש לי שתי מוזות.
שתיהן רוצות לצאת.
|
המחבוא שלי, רק שלי
אף אחד לא יודע איפה הוא
|
כל הדברים היפים שלחשת לי
כל השקרים העלובים שאמרת לי
|
אני אוהב אותך רקדנית מופלאה שלי,
אני אוהב אותך.
|
את מסתכלת על עצמך בגועל
את לא מכירה את עצמך בכלל
את שונאת את עצמך ולא יודעת למה
|
יש בי צורך להרוג והמוסר מתחיל לזלוג
ובא לי לצרוח שיפסיק
|
שני אנשים שונים כמו כולם
הולכים עם הזרם בלא מודע
|
בעמק יפה בין כרמים ושדות
עומד לו אדם עם רגליים עקומות
מביט למרחקים בעיניים ירוקות
ומבקש ללכת שוב ושוב מכות
|
זה תמיד מתחלק בין 2.
ככל שחצי אחד שמח, ככה השני עצוב.
ככל שחצי אחד פורח, ככה השני נבול
|
יאיר המחושב שנולד ממש עכשיו
לא חשב שהזדמנות תשנה כך את חייו
שמונה שנים אחרי הלידה
ופתאום משום מקום הוא קיבל תעודה
|
כולנו מלאכים שטניים.
כולנו אוהבים ושונאים.
|
שיעמום
משעמם משעממת משעממים משעממות
|
האוויר מורכב מכמה אטומים שלא נכנסים לי לגוף
ולהוציא הכל מבפנים שווה לסיכויים שאני אעוף
|
הדלת נפתחת,
את מסתכלת לעברה בציפייה.
|
זה אמנם מוזר להגיד אבל האמת היא,
שכשהרגש וההיגיון מתערבבים,
אין כל כך היגיון בהגיון...
|
תפסיק להיות מבין כל כך תתחיל להתווכח
אולי זה בעצם מה שאצלי מתלקח
זה מין ערב קיצי
ויצא לי שיר קיטשי
|
כשהשמיים בצבע אדום אני מאושרת.
לא כחול, לא תכלת, לא שחור ולא שום גוון דומה.
זה צבע מיוחד לשמיים,
זו הצורה היחידה שהצבע הזה יכול להופיע
מבלי להיות קשור באיזשהו אופן לאהבה.
|
שקט והס
גם לרעש כבר נמאס
הוא בורח ונס
מנסה למצוא מקום מאוכלס
|
קיבלתי סוכריה מאבא.
פתחתי אותה בהתרגשות,
קצת הסתבכתי עם הפתיחה כי הנייר היה דבוק אליה חזק. ואז, כשסוף
סוף הצלחתי לפתוח גיליתי חור!
|
הריח שלך תקוע לי על הז'קט.
|
רק שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם...
|
הרופא אמר שמומלץ לעשות את החיסון אבל אמא לא רצתה.
|
אני שונאת אותך,
אבל האמת?
רק מאהבה...
|
"אני לא מי שאת חושבת שאני! רדי מזה!"
בא לי לצעוק, אבל מי ישמע אותי מגובה כזה?
|
שלום.
קוראים לי מיכאל ואני לא אוהב צחוק.
|
אני שוכבת במיטה מפוחדת ומכסה את עצמי בשמיכה מכפות הרגליים עד
לראש, למרות שקיץ וחם, שלא ייגע בי.
|
למה הוא חייב לחזור על כל דבר פעמיים?!
כל דבר - פעמיים!
כל דבר...
|
זה כמו שפתאום ייקחו אותך מהעולם הזה וישימו אותך בעולם אחר
לגמריי וישכיחו ממך את כל המידע שידעת עד עכשיו, לא תדע שפה,
לא תדע אף שפה. אז איך תחשוב? הרי גם המחשבות מורכבות ממילים,
ואם אתה לא יודע אף שפה, איך תדבר עם עצמך?
|
כל חורף אני מתנהגת כרגיל.
הולכת עם מטרייה, מעיל, צעיף, כפפות ומליון שכבות מעליי.
השנה החלטתי שנמאס לי, השנה אני אשן שנת חורף!
|
זה לא שאני שוביניסט או משהו אבל אני חושב שלהוריד שערות
ברגליים זה לגיטימי לגמרי, אז למה היא לא עושה את זה?!
היא חושבת שזה יפה?! אני יכול לעשות לה שם קוקיות, צמות, מה
שאני רק רוצה.
|
בעקבות ההצלחה של הדמויות שעשיתי בסאות פארק
קבלו את סאות פארק 2 D=
|
יאיר המחושב שנולד ממש עכשיו
לא חשב שהזדמנות תשנה כך את חייו
שמונה שנים אחרי הלידה
ופתאום משום מקום הוא קיבל תעודה
|
|
|
