|
היה יום יפה.
טיילתי ברחוב עם הכלב שלי, שוקי, ופתאום ראיתי אותך. מיד
התאהבתי.
שוקי לא אהב אותך והתחיל לנבוח, אבל לא היה לי אכפת. ישבת שם,
מפוחד. הנחתי שאתה מפחד מכלבים.
|
היא שכבה לה לבד על המיטה וחשבה על מאורעות היום שעבר. כבר
שנים שהיא ציפתה ליום הזה, היום המבורך הזה, בו תתנפץ שגרתה
באחת והיא תכנס לחיים מלאי תוכן. משוכנעת הייתה שיהיה זה היום
הטוב ביותר בחייה.
שהכול ילך לפי התכנית, דבר לא ישתבש. אך לא כך היה. הו, כלל
וכל
|
את קוראת לי כשזרועותיך מושטות קדימה.
התחפצי בחיבוק,
או שמא בגאילה מיסורייך?
|
כמו חמנייה
שפונה אל השמש
אני פונה אלייך
|
וכך, כמו בטבע, האריה עוקב אחר כל צעד ושעל שלך, מחכה בדריכות
לרגע המתאים להסתער.
|
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
