|
האדמה הזאת ספוגה בדם אחיי.
האדמה הזאת ארורה ומקוללת יותר מכל אדם.
|
לראות בלי לגעת,
לראות ולדעת.
להאמין באין סוף
ובמרחב הנשקף מהחוף
|
כולם דורכים, הורסים, שוברים
ולא מבחינים מי האויבים.
|
אין לי רגע מנוחה ונפשי כה תשושה
את ליבי שברו וניפצו ואותו לחבר הם לא רצו
אז נשארתי לבד בלי אף אחד מלבדי
|
זה לא קשה וזה לא רחוק מאיתנו. רק צריך לפתוח דף פעם בחודש
ולעשות חשבון נפש עם עצמנו, עם אבא.
|
|
|
"לגעת!"
הגורו יאיא בסוף
ישיבת עורכים
מפרכת לגבי הסוף
של "אתה יודע
ואת יודעת בחפץ
חשוד אסור..." |
|
