[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 mix

אל היצירות בבמה האהובות על מיכל עופראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי מיכל עופראל היוצרים המעריכים את מיכל עופר

לרשימת יצירות השירה החדשות
אל הבל פה חם, בטוח
חלק ממני נכנס אל
קיבה ריקה,

נלקחה ממני התמימות
או שזאת אני שהשליכה אותה החוצה

לבנת אהבה מעל לבנת השנאה
ולשמאלה, לבנת האדישות

עצב
ובתוכי כל כך רציתי שלא יפסיק,
שלא תיפסק המנגינה

היית מי שתמיד רציתי שתהיה.
וברגע, עם עלות השחר,
הפכת לאהוב ישן

יחסים
גם אם ארד על ברכיי, נמוך
אל מתחת לאדמה

אהבה
כמעט הסתכנו אני ואושרי
בדמעות ביטויי עצמי

גן עדן
במקום רחוק
כחול או ירוק

ארספואטיקה
יצרו קו אופק חדש.
חתכים יצרו מוזה,
השראת כאב שתבואנה
בדרך הקלה.

דובים חמודים על פיג'מת סאטן
וליד, גופייה לבנה נשכבת על צידה

תחפושת יפה ששכרת לזמן
מוגבל.

עצב
זה כבר לא תמים
וכבר לא מהנה
לפתוח את הראש לחוויות חדשות
זה כבר לא מה שהיה פעם

זכרונות
לפני שהגעתי אליה הייתי סגורה הסתכלתי ישר וחיכיתי
היום אני עדין סגורה, אך אני לא צרת אופקים כמו פעם
ואני לא מחכה אני עושה

מעכלת את האירועים האחרונים
את החוויות החדשות

ורדים קשורים לידיי, אוחזים בי

הוא עטף אותי
בריחו,
טעמו ומראהו.

כמיהה
עבר הרבה זמן מאז שישבתי על האסלה עם דמעות בעיניים
מאז ששכחתי את עצמי בתוך הניאגרה
מאז שנהניתי למחוק את צלם האנוש.

כאב
אני רק מנסה לדמיין את הרגע שבו תלך,
וגיהינום נפער בתוכי.
כמו שטן שמושך אותי
מטה ומטה.

ערפילי
יורדת לבר, כמובן לבד
שותה כוסית של וודקה ועוד אחת
אומרת שטויות בלי הכרה
הטשטשו כבר הגבולות בין אהבה לשנאה

עצב
נורו כל החיצים לאוויר
וברחנו להסתתר.
איש איש למאורתו.

כאשר הבנת איך מבססים את הסוף,
יישמת את הטקטיקה במהירות

רומנטיקה
עצום את עיניך אהובי וספור עד עשר
שכח את צרותיך אהובי וספור עד עשר
נשוך את לשונך אהובי בטרם תדבר וספור עד עשר
ואני אעצום את עיניי וכשתגמור אנשק אותך

שואה
הרגשתי חלולה -
מרגשות,
מחלומות.
הרגשתי?

נולדתי אל תוך ספרי השירה
שפייטו לי חיים.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אבשלום הלך לישון, הוא יתעורר בבוקר, ילך אל הצבא, ימלא את
חייו בתרשימים ותרגילים, ומניעים פטריוטים

ואז מניחים אבן על הקבר, מפנים את הגב וצועדים הרחק משם -
חוזרים לשגרה

"על מה אתה מסתכל המפקד?"
"על זוג עיניים אדומות, אוהבות."
"חולות אתה מתכוון."
"מלאות געגועים."




אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
תרביץ לי מותק
עוד פעם אחת


תרומה לבמה





יוצר מס' 51306. בבמה מאז 25/5/05 23:45

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למיכל עופר
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה