|
במבטו המפוזר נראה היה לה שאינו רואה טעם להקדיש מחשבה רבה
ליצירה שעמדה מולו, אך בכל זאת נשאר עומד מול הציור התלוי על
הקיר ובהה בו בשתיקה. הוא לא ידע שהבחורה ששמה חתום בפינה
התחתונה בציור עומדת שני מטרים ממנו
|
ואולי זו בבואתי בלחלוחית עינך השחורה שאהבתי
וגורלי כגורל אותו פרח אילם
צופה בכמיהה אבודה בצחקוק קרפדות הביצה העולצות.
|
כמה הייתי רוצה לאחוז ביד הזו
ללחוץ אותה בחוזקה.
מרשימה יותר מכל יד שראיתי.
נוכחותה העוצמתית מחזירה אלי את עזות רגשותיי
המושתקות בקפידה.
ניגודיה מספרים על המקום האחר, שאינו לידי.
|
רוצה להיזכר שוב איך זה,
שהלב מתכווץ ומתהפך.
להיות בטוחה שהוא עוד שם.
|
|
|
האוננות הכי
חשובה ביום היא
אוננות הבוקר! |
|
