|
There's a song that's inside of my soul
it's the one that I've tried to write over and
over again
I'm awake in the infinite cold
but you sing to me over and over and over again
So I lay my head back down
and I lift my hands and pray to be only yours
I pray to be only yours
I know now you're my only hope
Sing to me the song of the stars
of your galaxy dancing and laughing and laughing
again
when it feels like my dreams are so far
sing to me of the plans that you have for me over
again
I give you my destiny
I'm giving you all of me
I want your symphony
singing in all that I am
at the top of my lungs
I'm giving it back
היא חיכתה לו ברחוב הראשי שיבוא לאסוף אותה עם המכונית.
הם נסעו לבית קפה רומנטי.
בשולחן שלהם היה נר אחד, הוא האיר את הפנים שלו ככה שעיניו
בהקו וקראו לה להסתכל עליהן.
אי אפשר שלא להסתכל עליו, הוא מושלם, מושלם בשבילה, בדיוק הטעם
שלה...
|
היא מחבקת אותה בכל כוחה ומעבר לכתף שלה היא רואה תמונה שלו על
הקיר, התמונה תלויה שם עם כל כך הרבה חשיבות, היא הכירה את
התמונה הזאת, זאת תמונה מהצבא, הוא יפה, הוא כל כך יפה.
|
האישה הניחה את ידה הקרה עליו. נזהרת במגעה שלא להפחיד אותו.
אך הוא פחד. נרתע. קפץ ממקומו והתחיל לזוז בפראות מצד לצד
מרביץ לאישה ונוהם עליה נהימות גסות. הוא רצה פשוט לומר- אל
תזיזו אותי מפה. זה המקום שלי ולא שלכם - תזוזו מפה. אני פה כי
אני מחכה. הם יבואו. א
|
היא ראתה ילדה קטנה בת חמש לפחות עומדת מול המראה עם שמלה
כחולה עם פרחים ורודים מסתכלת על עצמה ומחייכת.
היא שומעת קול של תינוק חמוד צורח וצורח בלי הפסקה, היא מתקרבת
אליו והוא כל כך קטן,
ואז היא רואה דמות של אישה מבוגרת מתקרבת.
|
אני שומע את אמא שואלת איפה רון...
אני מתחיל לחשוב קצת ואני אומר לעצמי: "בוא'נה, כבר שמונה בערב
והוא יודע שאנחנו צריכים לאכול, למה הוא לא בא?!"
אני מתחיל את המחשבות ברגוע, ואז אני עובר לעצבים "מה הוא
דפוק?!" כולם מתים מרעב פה... בדיוק היום אנחנו מסיימים.
|
ואז הוא מתעורר ורואה אותה, היא מסתכלת עליו וגם הוא עליה. הם
אוהבים, באמת אוהבים כמעט כמו בסרטים הקיטשיים, הם מתקרבים אחד
לשני הפה שלה קרוב לשלו והנשיקה איטית, שקטה וטובה.
|
שוכבת על המיטה, לא עושה כלום. שוכבת על המיטה ופשוט מביטה על
התקרה.
התקרה הלבנה, שכל כך שקטה, רגועה, יציבה...
ולאט-לאט הדמעות מתחילות לנזול, אחת אחרי השנייה, ולא מפסיקות,
לא מפסיקות, והיא, היא לא מבינה.
|
וכמה שזה כואב אני אצטרך
להתגבר,
וכמה שזה קשה אני אצטרך לסבול
את הכאב,
שאתה, ורק אתה גרמת לי.
|
אז נפתחתי בפנייך
וחשפתי רגשות
אמרתי שאני נמשכת אלייך
ואיתך רוצה להיות
|
יונתן, מה אתה עושה?
יונתן, על מה אתה חושב?
יונתן, נראה לך שפעם תהיה עצמאי? שתתבגר ותהיה חכם?
|
ילדה, יושבת על המדרכה ומזילה דימעה, ואחריה עוד אחרת ועוד
אחת.
היא מסתכלת על השלולית שיצרה על הבלטה האפורה של המדרכה רואה
את דמותה משתקפת.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
"אתה יכול לעשות
את זה ברקורסיה
בבקשה?"
פות מהטכניון. |
|
