[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מיכל גולדברג
''I, like a rock, sink
Sinking 'til I hit the bottom
The water is much deeper than I thought''

 Josephine

אל היצירות בבמה האהובות על מיכל גולדברגאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי מיכל גולדברגאל היוצרים המעריכים את מיכל גולדברג

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
איזה חדר מבולגן !
הכל באי סדר !
התקופות היפות שאמא הייתה מסדרת אחרי
שהכל נעשה לי... איפה?!

אלגוריה
הכל קר.
קרירות ממתכת.
שקט.


לרשימת יצירות השירה החדשות
תמיד היה קשה לי להתבטא
הם עושים את זה יותר טוב בשבילי (לרגעים אלו):

אכזבה
מעניין מה היית עושה אם היית יודע שבא לי להכאיב לי כי אני
יודעת כמה זה יכאיב לך.

מעניין אם משהו היה משתנה אם היית יודע שאחרי כל מה שעברנו וכל
הקשיים שהצלחנו לעמוד בהם ולהמשיך - הפעם אני לא מצליחה
להתנער


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
לפעמים אני מרגישה שהבריחה שלי אל הנייר היא סתם בריחה
מהמציאות, בריחה מהצורך להתמודד.

כולם הולכים באותו קצב ,
באותה צורה,
לובשים את אותו הצבע.

מכתב
כואב.
בא לי שקט. להתפוצץ מפה וזהו.
וכמה שאתה אומר וטוען שאתה אוהב אותי?
הכל נעלם בנק' הזו והופך לתהייה,
לא למשהו שבעבר היה טמוע ומוטבע בי.

אהבה נכזבת
לפעמים אני חושבת שזה הכל בגללי.
שאני צריכה לומר שאני מצטערת ,
שאני היא זו שהרסה הכל.

ישבתי על יד המיטה שלך בבית החולים
מחכה שתחזור.
לא נתתי לאף אחד שיתקרב.
רק אני שם. אני ואתה.

הכל כל כך שליו פה
כל כך לא נתפס.
צריך רק דקה אחת ואז כל הרע נשכח.

ונכון שאני אתגבר?
תגיד לי, תגיד שאני אתגבר.
בבקשה שאני אתגבר.

זכרונות
הלב שלי זה כמו זכוכית וכל מהלומה שנכנסה בו בזמן האחרון סדקה
אותו יותר ויותר.

אהבה נכזבת
איך אתה לא רואה מה שהעיניים שלי אומרות,
איך אתה לא רואה מה שאני מנסה להעלים את מה שאני מנסה להכחיש
את מה שהולך אצלי עמוק בפנים.

כמיהה
זה לא ממש מוגדר. אני בעצמי לא מצליחה להבין את זה, וכמה
שאנחנו משחקים משחק מטופש, או, יותר נכון, אני משחקת, אומרת
לעצמי" "דייי! זה נגמר! אני לא חושבת עליו יותר"...
שוב מגיעים הזמנים האלו, הזמנים שמרגישים לבד וצריכים מישהו...

המציאות היא דבר שקשה להתמודד איתו.
כל אחד מנסה לברוח באיזשהו אופן מהמציאות שלו.

עוד יום עובר, עוד יום בלבוש הירוק והנמאס הזה.
הכל הופך לשגרה מעצבנת.
אני יודעת מתי היום מתחיל, מתי הוא הולך להיגמר, מה יהיה
באמצע...

איך זה יכול להיות שמאחורי כל השמחה הזו יש כל כך הרבה כאב?
כל כך הרבה פחד?

אהבה נכזבת
לקחת לי את השמחת חיים אתה יודע?

פעם היו אומרים עליי שכל חדר שאני נכנסת - נהיה מואר.
שיש בי אור/קסם שכל אחד רוצה להתקרב אליו.
פעם.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
חוף ים
אל היצירה

נוף
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

חוף ים
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
עפרון על נייר מחברת
אל היצירה

עפרון על נייר מחברת
אל היצירה
My graveyard


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה




למה אתם נועצים
בי מבטים? אני
סלוגן תמים!


תרומה לבמה





יוצר מס' 35992. בבמה מאז 27/5/04 20:49

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למיכל גולדברג
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה