|
ומסביבכם כמו הילה בלתי נראית, כמו משהו בלתי שביר ומנצנץ
כאילו רק שניכם יודעים איזו אמת, והלב שלי שוב מתכווץ...
|
האיש בפינת הרחוב מנגן,
כבר מתחיל להחשיך.
ואולי בכלל אין
שום סיבה להמשיך.
|
הגל נסחף עם הים, והוא עם הרגעים.
והוא חש, ברגע מסוים, שניצל את החיים...
|
והוא את ראשו ירים...
הוא יהיה מאושר.
הם יהיו מאושרים.
|
אני מביט מהפתח הקטן שבחדרי
מביט, לא מבין דבר...
|
|
|
אם פרפרים
נמשכים לאור אז
למה אני נמשכת?
הפודלית שואלת
יותר מדי |
|
