מלל

  

ויז'ואל

  

סאונד

  

קול-נוע

  

blogs at.corky.net
סלולרי (WAP)
דואל
FAQ
ממליצים
הוציאו לאור
יצירות מאופיינות
פירסום

מפגשים
דיונים
מגירות שירה
מגירות סיפורת
טכני
מודעות
הסדנה

היא רצה בחלומה שעות ואז הזמן, רגליה, המדבר, השמים והאוויר
נעצרו בפתאומיות, במרכז העולם מולה ניצב אריה, נוכחותו הרעידה
את גופה . ידה התרוממה כלפיו מבקשת לגעת בו ולהצטרף איליו
בהוויתו, אך באותו רגע בו הרימה ידה כמבקשת איליו צנח האריה,
העולם חזר להסתובב במהי

והוא
אהב אותי
והכל היה טוב
אבל קמתי
ונשארנו אני
והוא
הוא היה פחות כחול
מרופת

אלוהים הוא אמן מעונה, עצוב תמידית, ההתדרדרות החלה כשאף אחד
לא שם לב יותר לנופים, שאותם הוא הכי אוהב, הטעות בציור שלו
משתלטת על האומנות שלו.

כשאתה מת החושים כבר לא מגיבים, האוכל לא משהו טעים והעור של
זה ששוכב לידך כבר לא כל כך נעים, השמים לא כל כך כחולים
ולכלום אין ריח, כבר לא מבדילים בין טוב ורע והשריר שגורם
לשפתיים לחייך כאילו התקלקל בלי סיבה

אמרתי למורה שאני מכירה צמח אחד שלא צומח עם כולם לכיוון האור,
נמאס לו והוא גם לא כל כך מזדהה עם שאר הצמחים