|
ילידת התשמ"ה.
אוהבת- סוסוני-ים, אדוארד נורטון, לשיר.
פחות אוהבת- רעש, ראפ, בוקר.
אשמח לקבל תגובות.
ניסיתי להסביר ליוסי איך באים ילדים לעולם...
|
היום פגשתי את אלוהים.
הוא עמד בככר דיזנגוף עם דוכן התרמות לנזקקים.
בהתחלה בכלל לא זיהיתי שזה אלוהים- הוא נורא רזה מהפעם האחרונה
שנפגשנו...
|
אם מישהו היה אומר לה כשהם רק הכירו שאיתו היא תשב על הספסל
בקיבוץ ותנסה לחקות את הנשיקה מ'לפגוש את ג'ו בלק'- היא הייתה
צוחקת...
|
רצית שאכתוב לך שיר
שיסביר
איך אני מרגישה
|
בוקר עלה
שמש גדולה
רק עוד מילה
ונגמר
|
מבלי להודיע
ובלי שום אזהרה
נעלמת מתוך חיי
|
Roses in bloom today, winter is gone
Why can't you see all this? Tell me what's wrong.
|
Can I call you spider-man?
Can I call you my love?
|
העולם נעצר.
כל גופי התכווץ
לנקודות של כאב,
כשאמרת "אוהב"
|
אתה הגל הסוער, המאיים להטביע
וגלגל ההצלה, המוביל בבטחה אל החוף.
|
קוראת לו "ממי", נותנת לו יד,
מראה לו קרבה.
אני סתם פוגעת?
מכאיבה?
|
רואה שם ניצוץ
שאומר
שיהיה לנו טוב ביחד
|
לילה הופיע
הודיע
שהיא מגיעה
|
סיבוב לימין וקפיצה באוויר.
אתה אוחז בגבי
כשרגלי מתרוממת.
|
המון פרפרים שעפים לי בבטן
לפחות חמישים ושלושה.
|
רגע של שקט, בים שמורכב
מטיפות וגלים של שאון.
|
אולי הייתי צריכה להביא את התמונה שלך יושב אצלי בחדר עם
הגיטרה החשמלית שלי. לפני חודש התפרסמה תמונת הצוות שלך
ב"במחנה", שלחת לי הודעה שאתה סלבריטי. ועכשיו? סלבריטי-על!
החיוך שלך מעטר כל חלקת דף (ממשי ואינטרנטי) פנויה.
|
ואולי, המטוס הזה, שעובר כאן בשמיים - הוא המטוס שלך...
|
|
|
יש תמיד אור
בקצה המנהרה,
תלוי רק מאיזה
צד מסתכלים
אופטימיות
קוסמית
בע"מ |
|
