|
אני שונאת להיות לבד
אולי בעצם
מפחדת
ילידת 87 למי שתהה...
מבטים קפואים נשלחו אליי
בעת חציתי את הרחוב
עירומה כביום היוולדי
|
אל תתאמצו למצוא
את אותם בוטנים קלויים
ברקיע הסגלגל של
שעות הערביים
המזוהמות
|
בתוך גיגית של בועות סבון
שלא מתנפצות לעולם
תמצא אותי
|
המסך הלבן השקט הרוגע
נפרץ בדקה ארוכה
|
ואולי נופלת הרוח מעבר להר
|
עמדתי מול האמת
לבד
ובליבי געש הפחד
|
וכל עדנות גופה הקליל
וכל שיערה העדין והרך
שוקטים עימה בתרדמה נפלאה
|
קירות דוממים קוראים מחשבותייך
מצוטטים לך בשקיקה
לנפשך המתפרקת
|
שירים אופטימיים
גם כאלו צריכים לפעמים
|
עם הריח הטוב הזה שנישא באוויר
ריח של יסמין, ריח של חופש
|
היא כועסת עליי
שוב
ואני כועסת עליה
בגלל שטות
|
|
|
הטעות שלכם היתה
בזה שהרגתם אותם
בעצמכם. אם
הייתם אומרים
להם למצוץ לכם,
מעצמם הם היו
מתאבדים.
החבר של שלי
מסביר לאדולף
איפה הם טעו. |
|
