|
לצערנו היא ברחה ולא השאירה כל זכר, פרט
ל...אהמ...תפוח אכול למחצה.
יש דברים
שאסור להפריע להם
כמוך
בין כה וכה
זה רחוק
|
ליטפת את האצבעות שלי
אותן אצבעות שאחר כך
דחפתי לגרון
|
אז אני אף פעם לא אוכל
להשלים את הירח
|
רוחות של הבית בלילה
בין הקירות
התקרה כל כך גבוהה
הבית ישן,
כל כך ישן.
|
|
|
"אני בתור!"
המשפט שהתחיל את
הכל.
צפרדע פיחושית
לא מבינה למה. |
|
