אני לא באמת כותבת. אני סתם בוחנת את היכולות שלי
ובעיקר, אם אני כותבת, זה רק בשביל עצמי. בשביל
לשחרר מתחים. אני מקווה שבכל זאת תוכלו למצוא בזה
משהו אומנותי, או שווה קריאה לפחות.
מאז אתמול לא אכלה, לא שתתה, כמעט לא ישנה. היא מסתובבת
ברחובות, מנסה למצוא מקום, מנסה להבין את השעות הקודמות, שנראו
עכשיו כאילו היו בחיים קודמים. היא זוכרת את המגע. כל כך עדין,
אוהב, וכל כך אמין. עד שהיא נתנה את כולה.
הוא ישב על הספה בשקט.
בהתחלה לא ראיתי אותו, כאילו הוא הסתתר וחיכה לרגע המתאים
להתגלות בפניי.
כשראיתי את פניו לראשונה, עוד לא חשבתי על כלום. הוא היה סתם
עוד אחד. לא הייתה לו משמעות מיוחדת.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
