|
מיכאל הידוע בשמו מישה בקרב חבריו,
נולד ב25.6.85 וכבר בהיותו עולל זב חוטם החל לחשוב
על חרוזים.
גילה לראשונה את כשרונו כאשר כתב שירים קצרים על
חברי כיתתו לצורך כתיבת ספר המחזור לקראת סיום
התיכון.
במהלך שירותו הצבאי, בעידוד מספר חברים יצר רשימת
תפוצה ופירסם בה את שיריו.
השירים הינם כתובים בהומור, ובציניות רבה ומתמודדים
עם סוגיות רציניות, יומיומיות אשר מציקות ויושבות
לרובנו על הלב, אך אנו לא מעיזים תמיד לאמר אותן
בקול רם.
עם זאת אין לקחת את הנאמר ברצינות מלאה, היות והכותב
ידוע בהיותו פרובוקטור ממדרגה ראשונה, ומחפש דרכים
על מנת להפעיל את מוחנו.
תהנו.
כולם בעניין רק אני לא מבין את הקטע
כי מאז שכוכב נולד, המוזיקה מתה
|
מרוב חגים בישראל כבר לא נותרו ימי חול
את כולם נסכם "הם ניסו להרוג אותנו, הם כשלו, אז בוא נשב
לאכול"
|
פה הלחם כבר עבש, אך אל לנו להלין
בעוף יש ציפורן, וזה לא סוג תבלין!
|
כן זוהי שלישות,לוהט בקיץ מוצף בחורף
נראית כמו אתר אימונים של פיקוד העורף
|
השנה חגגה אירופה יובל לאירוויזיון
ושהשמחה תהיה שלמה הגרמנים לקחו את המקום האחרון
|
להשמין בטירוף, להיות בבית כל יום
המזגן לא עובד, אז היום עומס חום
|
הרגנו את ישו, זה הזמן להודות
וגם על גולדבלאט עלינו - הוא נשאר בלי סודות
|
לפעמים זה ארוך, לעיתים זה קצר
כיף לעשות את זה במיוחד על הבר
|
|
|
"זה כמו כל
הבלונדיניות
האלו שמסתובבות
עם הכלב שלהם
בצפון תל-אביב,
וכשהוא מחרבן הם
אוספות לו את
החרא בשקית
ניילון.
אז באמת תודה
שאספת את החרא,
אבל מי בכלל
רוצה לגעת בך
יותר.."
ציטוט אחד
המרצים המרתקים
ביותר שהיו לי. |
|
