|
המלצות המערכת:
אני - סיפור קצר / מדע בדיוני
מלקוש - נובלה / מדע בדיוני
המלצות אישיות:
כמוסת זמן - סיפור קצר / מדע בדיוני
קין - סיפור קצר / מלאכים, אלוהים והשטן
prog:> Where am I?
usr:> Who is this speaking?
prog:> This is me.
usr:> You? Is this some kind of joke?
prog:> I'm no joke. I'm me. And you?
|
We didn't expect. How could we? It was a product. Just
another product in a myriad of products. We have always
strived to achieve what we normally cannot; to see and to
hear further and better than Mother Nature allows us - and
there was never anything wr
|
לפתע פתאום, בלי שום אזהרה מוקדמת או סיבה מוצדקת, מנועיה של
החללית הקטנה כבו. החללית טסה קדימה ברחבי החלל. הוא ניסה
להפעיל את המערכות הרזרביות, ניסה לכבות את מערכת אספקת
החמצן כדי להפעיל את המנועים - ביודע שמיכל החמצן שיש לו
יספיק לו כדי לנחות
|
"...לפי מה זה נקבע?"
"לפי גזע! מה אתה, עושה ממני צחוק?.."
"לפי תורת הגזע... והעיניים שלך לא רואות, האוזניים שלך לא
שומעות?"
"עיניי רואות חיות, אוזניי שומעות חיות."
|
כשהוא בא, לא הרגשתי דבר. שמעתי את נקישות צעדיו באפילה
מאחוריי, הרגשתי את נשימתו הקפואה על עורפי. שתקתי. שתק גם
הוא. הוא עמד מאחוריי ונשם לתוך עורפי ללא מלים.
|
שמי נתנאל ואלדר. אני בן 15. אני אחד מ-32 האנשים שנותרו חיים
בעיר, ארבעה חודשים לאחר שהשדה לראשונה נכנס לגבולותיה.
|
קין לא רצה להתעורר. הראשון בינואר היה לא מעודד במיוחד השנה,
ולא נראה היה שהמצב ישתנה אי פעם בעתיד. קין הבין שהוא עומד
להתחיל שנה נוספת באופן גרוע, ונאנח בהשלמה של פטליזם קל.
|
They are the children we raise -
They are the next generation.
They are the future we face -
Both our salvation and damnation.
They are The Black Poodles.
|
Streets are empty in the dusk.
In the alley - blooded tusks.
|
כשהשמש שקעה ונראו כוכבים
הוא יצא למסע, עזוב בין עזובים.
הוא יצא מתוך יער חשוך ואפל
|
מוות. אתה כה אבוד.
אתה יושב לבד, בודד, גלמוד.
בין קירות עבים אתה לכוד;
אתה לחוד, והחיים לחוד.
|
הוא נולד בעולם שלא היו בו צבעים,
בעולם של שחור ולבן.
כמו לכל לו היו חלומות בהירים,
|
"שם?"
"ג'ושוע."
"שם משפחה?"
"כריסטיאן."
|
אל הארכיון האישי (32 יצירות מאורכבות)
|
אני אוהבת את
המציאות,
יש לה ריח של
לחם.
המלנכולית |
|