רן מעולם לא היה מקובל (חוץ מבבית הספר היסודי. אבל זה לא
נחשב!). רן גם לא הראה סימן כלשהו של אכפתיות כלפי העובדה שלא
היה מקובל, למרות שלפעמים עמוק בלב, הרגיש מדי פעם צביטה קטנה.
רן היה יושב בכיתה בהפסקות, קורא ספר או מכין שיעורים. העיקר
היה שיעסיק את עצמו.
|