|
הגעתי רחוק, כי לא ידעתי שאסור.
אני ממשיך לשבור מוסכמות
למרות שהייתי רוצה להתחיל לשבור עצמות.
התעוררתי עם כאב ראש נורא וטעם מר בפה. כשפקחתי את עיניי,
ראייתי הייתה מטושטשת ולא הניחה לי לראות דבר ממה שהיה מסביבי.
הרגשתי יד גדולה הנחה על עכוזי הערום ונשימות חמות ושקטות על
עורפי.
|
הראייה שלי מתחילה להיטשטש בזמן שהמוזיקה מערפלת לי את החושים
ומכניסה אותי לאקסטזה. אני נותן לפנטזיות לסחוף אותי כשלפתע
ידיים גדולות נכרכות סביבי.
|
"אני רוצה לתת לך נשיקה."
"לא."
"אולי בכל זאת?"
"לא רוצה."
"למה?"
|
ההתחלה שלי, הסוף שלי.
מה שווה האהבה שלך אם היא גורמת לי רק סבל?
|
|
|
תמיד כשהיינו
משחקים בשומרת
ויהודי (בשביל
המשחק המקדים),
שושי היתה
מסתכלת עלי
בבוז, עושה ביד
וגומרת לבד.
חוקי נירנברג
האלה, תמיד
הורסים הכל.
החבר לשעבר של
שושי |
|
