|
כל הדברים הטובים באמת
קורנים מעיניך לתוכי
שולח את מבטי לתוכך
מחפש אחר נפלאות לבך.
|
והדמעות שהן מביאות העיניים השחורות,
דמעות לא נקיות דמעות מלוכלכות.
הדמעות האלה הן דמעות שחורות,
וכשהן זולגות, את הבשר הן חורכות.
|
צעק לה "מה זאת עשית לי נשמתי?
הלוואי ואף פעם לא היית איתי."
נפל אז הגוף בעולם זה של אפלה.
נפל ונכנס לעולם לתרדמה.
|
אני מביט לי דרך החלון
ולא רואה שום דבר.
אני יודע שבשביל להבין את החיים
אני צריך להתבונן דרך חלון נסתר.
|
חרוזים, חרוזים הם כל כך כואבים
את לבו של המשורר לאט לאט שורפים.
את הלב האובד הם לא מרפאים.
אך את עין הכל הם כל כך משובבים.
|
|
|
"אתה יכול לעשות
את זה ברקורסיה
בבקשה?"
פות מהטכניון. |
|
