|
מייקי

מייקל הייפ נולד בשנת 88' ומשם המשיך ללא לעשות כלום
מתמשך.
פעם בכמה שנים יש לו הברקה ורעיון קצר לכתיבת סיפור
קצר או שיר וכאן הוא יפרסם אותו.
אותם חברים שהסגירו אותי, ובזכותם (או בגללם, תלוי באיזה צד
אתם) אני עומד פה, בבית המשפט. המשפט כבר התחיל, אבל גזר הדין
כבר ידוע מראש.
לאנשים שפשעו כמוני לא נותנים אפילו ייצוג ע"י עורך דין. זה
החוק. אז נכון, אני מודה, עשיתי את זה. לא יכול היה להיות חמור
יו
|
"יום אחד אני אהיה גדול," חשב אלון, בעוד הוא פורק את ארגזי
הירקות המלאים ביום הקיץ הכי חם של השנה, רטוב, אך לא ממים,
בשעה מוקדמת של הבוקר, שבה שאר בני גילו בטח ישנים עכשיו.
השעות שלהם התהפכו בחופש הגדול, ואלון? לאלון אין חופש גדול.
|
אלון אף פעם לא עשה עניין מהיומולדת שלו.
חגג והכל, קיבל מתנות מההורים וכמה חברים באו לבקר. כשהיה קטן,
עשה מסיבה עם ליצן וכל הלול,
אבל אף פעם לא התרגש יותר מדי מהרעיון "יומולדת", לא הבין למה
אנשים מתרגשים כל כך, עושים מסיבות ענקיות בשביל "לחגוג" את
היומול
|
"אני שונאת אותך" אמרה פתאום, בקול מוכר, בלי להזיז שפתיים,
כאילו זה הד שבא מכיוונה. פי נפער הייתי בהלם
פסל של האשה הכי יפה בעולם כרגע אמר לי שהוא שונא אותי... מה
עשיתי לאשה הזאת?! כדאי לשאול אותה?
|
לא מבין לאן הגענו ולמה הפסקנו לאהוב
החיים שלי טובים אין על מה להתלונן
ובכל זאת הדם אל מוחי הוא רק זורם
הכל מסתובב ומתערבב בלי ברירה
|
אדם בלי רגשות שחש אשמה
רץ עמוק ורחוק נכנס בחבורה
הוא לא הרגיש את ההרס
הוא לא הרגיש את המכה
|
עוד שורה בנלית,
שומעים אותה גלובלית,
מעבירים אותה סטטיסטית ומורחים אותה כמו ליפסטיק.
|
אני אוהב אותך אבל לא רוצה להיות איתך בקשר
היו ימים ממש טובים שהיינו בסדר
אבל הכל נהרס ואנחנו כבר פטאטיים
מתי אני ואת כבר לא נהיה ידידים?
|
|
קפה באימונים,
תה בקרב.
חיילי דובר צה"ל |
|