|
לא כמסופר.
לא שפתיים סדוקות מבקשות מחילה
לא קדיש, לא הלל, לא תפילה.
כרוכות כצמח מטפס
סביב יד זקנה.
|
אין טעם רב להסביר
האוהב מחכה לאהבה
כמו פליט לתקווה או פרוסת לחם
|
באתי מעפר. לאט. לבד.
כך גם אחזור.
|
מביט בנייר, ביד הזרה הכותבת במקום לאהוב,
מביט בך ובמקום בו שכב, מביט שוב בנייר, נבוך.
|
|
|
דינו, תשמע
רעיון. אלו פה
בארץ, יש להם כל
מיני שטויות
כאלה כמו שאסור
לשים פפרוני על
הפיצה, או ברווז
בשמנת על הפסטה.
כן, דפוקים, אני
אומר לך.
אז תשמע - שמתי
יד על הרופא
הגנטי ההוא
מפדובה. הוא
הולך לשבט לי
תרנגולת חלבית.
דינו, אנחנו
הולכים לדפוק פה
קופה!
המפיונר
הקומפולסיבי. |
|
