|
לא כמסופר.
לא שפתיים סדוקות מבקשות מחילה
לא קדיש, לא הלל, לא תפילה.
כרוכות כצמח מטפס
סביב יד זקנה.
|
אין טעם רב להסביר
האוהב מחכה לאהבה
כמו פליט לתקווה או פרוסת לחם
|
באתי מעפר. לאט. לבד.
כך גם אחזור.
|
מביט בנייר, ביד הזרה הכותבת במקום לאהוב,
מביט בך ובמקום בו שכב, מביט שוב בנייר, נבוך.
|
|
|
-"אנחנו שנינו
מבוגרים, אז
תגיד לי,
בגימנסיה, יש
סמים?"
- "אל תדאג, יש
מספיק לכולם"
דו שיח טיפוסי
בין הורה
לתלמיד, ביום
פתוח. |
|
