|
Born in 1984. I speak & write in English, Spanish
& Hebrew very well. I also understand a bit of
French, Italian, and even a tiny bit of Japanese.
I love everything that has to do with body
language, expressions, facial expressions,
sub-context communication, & human behavior in
general.
I do very well with computers, routers, switches,
and such. Have studied for a CCNA title, had
experience with programming in high-school, and
typically just get computers in many levels from
software to hardware.
I am a proud owner of a skipper license, and I
love the sea to the depths of my soul [:
In addition to these, I've also studied for &
gained a Diploma as an NLP Life & Business
Practitioner.
I like to read novels, comics, well written
articles, and just about anything that utilizes
language with the respect and appreciation it
deserves. Especially if it contains a lot of
colorful & inspiring narrations. There's just
something about well-localized descriptions that
seems to somehow press my buttons and flip my
switch on. It is therefore no surprise that I also
love to write...
And sometimes even speak ; )
Many a time I find myself wishing I had the skill
to use the written word in Spanish as well as I do
in English - but the changes of my youth and
consequently lack of practice, have left my
Spanish-chalking skills to rust a little.
Just as my light-bulb gets lucent in reaction to a
well-written narration - so does body language
affect me in a swaying manner. This is true both
for expressions & gestures, but holds a deeper
sway for movement & facial expressions.
As a result, I really like dance. And yet I rarely
find myself dancing; since I feel it expresses so
much of me - which I sometimes rather keep
exclusive. So in actuality, even though I went
through a bunch dancing lessons long ago, I
usually prefer to keep most of my dancing to
myself. Watching other people dance though -
frequently brings a huge smile to my face.
Among other objects & values I appreciate in life
are:
Music, Comics, Books, Animals, Friendships,
Freedom, the ability & application of mere
Listening, the Flute, the Harmonica, the Guitar,
Didgeridoos, Longboard Surfing (The street kind -
not the wave kind), Sports (as in workouts, P90X
style - not the type you just watch on TV & read
about in the papers), Movies, TV shows,
Photography, Philosophy, Inter-Dimensional
Theories, the Human Brain, Physics, sometimes
chemistry (mostly around the olfactory system),
Tantra, Cooking, Poi-juggling, and Singing (to
myself... In front of an audience I prefer to
listen or speak, rather than sing).
זהו סיפור שלא סיפרתי הרבה זמן. על הפעם הראשונה שבאתי לביתה
של ההתאהבות הראשונה שלי.
היא ניגשה אליי בחינניות מקסימה, נישקה את שפתיי, ונתנה חיבוק
בעוד אני עצמי הגשתי גם כן חיבוק מאוהב...
היא קפאה מאושר... ילדה קטנה שקיבלה את הירח במתנה : )P
|
יום אחד שאלה אותי ידידתי, מהו המדהים באמת? היא ניסתה
להסביר לי, אך ללא הצלחה. היא טענה שאיננה מסוגלת להעביר ידע
כה עמוק במילים ואף לא בטלפתיה; ועל כן ביקשה ממני, שאם יום
אחד יעלה במזלי לפגוש במדהים האמיתי והטהור, אכתוב לה על
כך...
ובכן, הנה זה בא...
|
" 'אני נוסעת לפולין' היא אמרה לי. הניבים הקטנים שלי הוסתרו
ע"י הכויח שלי"
"כויח?"
"כן, כויח. חיוך הפוך שכזה."
"מה זה? חתולית מודרנית?"
"לא טיפשון" הוא אמר וציחקק עליי כאילו בתור כלב אני אמור לדעת
חתולית כמו את כף רגלי הקדמית "זה רק סלנג של חתולית רחוב
|
לפני הרבה הרבה שנים, היה פילוסוף ושמו זן. זן קם בוקר אחד ככל
הבקרים באחת המהרות בין הרי המדבר בה הוא נהג לשכון מפעם לפעם
בלילות החמים. כרגיל, הוא קם לתוך מדיטציית-הבוקר שלו, כשלפתע,
בעוד הוא יוצא מהמדיטציה, היכתה שאלה במוחו... "מה אם אני
עדיין חולם?!"
..
|
זה כמו כשמישהו מאוד יקר לך נפטר. ואתה כל כך אהבת אותו...
ועדיין אוהב. ואתה לא יודע מה לעשות עם עצמך. אתה רוצה פשוט
לזכור אותו ולהנציח את אהבתך שלעד נשארת, ואתה פשוט לא יודע
איך. איך כבר אפשר להביע את היצור המדהים שהוא היה בשבילך
ולהראות כמה אתה אוהב אותו?
|
והיא כולה חשופה אליי
מחכה שאני אטרוף אותה
מקווה שהעניין לא ייגמר מהר מדי
שאני אזכור אותה,
שאני אהנה ממנה.
|
גופה ניצב.
ערום לפניי,
פנתר שחור בעיניים ירוקות.
ונשמתה הלבנה,
קורנת,
מבעד לצלילי היללות.
|
בחייו של כל חתול מגיע הרגע בו הוא בוהה באוויר ומבין את
סיבותיו של הציפור. יש המתקוממים בזעם הקאראטה - ויש המחליטים
לנסות לעוף.
גם בדרכי נתקל חלום - אני בוחר לעוף.
|
משאול לי אלייך פשוט ויקר:
לדעת פרטייך עד יום המחר.
...
הרשי לי לדעת, הרשי לי לראות,
מה מסתתר מאחורי הקירות.
|
העצה בידיי היא פשוטה,
לא מתוחכמת ולא קשה.
...
יש למלא אותה בתוכן ענייני,
ולא להשאירה עם נושאי שלי.
|
איך אדע מה לאמור?
איך אדע מה לעשות?
כשבניגוד לרצוני,
רגליי הלכו - הפכו קרות?
|
- "אמא", שאל יום אחד הילד, "איך את יכולה לראות מקווי-ידיו של
אדם את הטמון בנפשו?"
- "ובכן, אוצר קטן שלי, האמת טמונה בליבו של האדם."
- "שמע לי ידידי, כי הבין ליבי את משמעותו של מושג גן-העדן ...
אני חי באגדה קסומה ומופלאה, אשר עולה על חלומותיי"
|
מתישהו בחיי היה מצב שבו אמרתי לעצמי "מעכשיו, אני פותח דף חדש
ומשפר את חיי", בעצם מה שעשיתי היה להגיע לבניין חדש, בניין
שניקרא "בניין ההצלחה בחיים"...
|
אני מביא לך אותו בתקווה שאת תעמדי בכל התנאים הרצוים בחייו.
הוא אינו זקוק לטיפול הפיזי החומרי הבסיסי של החלפת סוללות (או
הזנה), אך ל"טיפול" הרוחני של האהבה והאיכפתיות הוא זקוק פי
שלושה מכל אחד אחר,כמו החתלתול שלך.
|
לכל אחד יש מוזה: מעיין שינוי פתאומי שמשתלט עלייך, מסכה; של
שחקן אם תרצי, בעולם ושמו כלום, או בשפה שלך (ואם יורשה לי
אפילו לעשות הכללה קטנה אף הייתי אומר בשפה שלכם), "החיים".
אני כשלעצמי אשנה קצת את שמו של העולם הזה בכדי להקל על הבנתך
בנושא...
|
לכל אחד יש מוזה: מעיין שינוי פתאומי שמשתלט עליך, מסכה; של
שחקן אם תרצה, בעולם ושמו כלום, או בשפה שלך (ואם יורשה לי
אפילו לעשות הכללה קטנה אף הייתי אומר בשפה שלכם), "החיים".
אני כשלעצמי אשנה קצת את שמו של העולם הזה בכדי להקל על הבנתך
בנושא...
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
טענה א': אלימות
נובעת מתיסכול
מיני.
טענה ב': אף אחד
לא כותב בבמה אם
הוא לא חושב
שיצא לו מזה
זיון.
מסקנה: כתיבה
בבמה היא צורה
בוטה של
אלימות.
קידום, לך
תזדיין |
|