|
מיכאל הוא ילד שגדל בצלם של מפלים ועצים נופלים,
במוחו הוא ראה אנשים כעלים נסחפים ברוח, מדרגות
וורודות ואפורות שבם אנשים צבעו את דרך החיים, הוא
היה מביט אל על אבל לא היה רואה את שכולם רואים, בין
העננים והשמיים הכחולים הוא רקד ושיחק עם הרוח ואכל
תפוחים עם הפיות על העצים.
יש שאומרים שהכל השתנה כשיום אחד מצא עט על הרצפה,
יש שאומרים שזו מתת אל ויש שאומרים שיום אחד, כששיחק
עם הרוח, עברה מולו ילדה בגן. מאז הכל נראה אחרת.
פעמים, היתה היא מביטה אחור ופעמים היתה גם עוצרת אך תמיד היתה
ממשיכה הלאה, הלאה אל אגם מוקף הרים של שקט ומים מקיפים. שם,
תמצא את האושר.
|
מזי לא היתה צריכה לטרוח וליסוע כל הדרך אל הקצב לקנות בשר,
הרצל חסך לה את כל הבלאגן כשבמקום הגינה המטופחת שהייתה באחורי
הבית הפרטי שרכשו לא מזמן, בנה הרצל לול תרנגולות חדיש והיה
שוחט מדי בוקר עוף טרי לארוחת הערב.
|
אני מרוח פה על אחת המכוניות וממתין לה כבר שעתיים, אם היא
הבריזה זה הסוף שלה, אני מארגן לה תאונת פגע וברח עם משאית
זבל.
|
שמה היה צליל ובעולמה המקביל היא היתה עוד אחת, סתם אחת אבל
כולם ידעו שיש בה משהוא והיא שונה.
|
הוא נחמד נורא, אתה יודע
ובאמת חבר קרוב
אין דבר עלי שהוא לא יודע
הוא כמוך
רק שבו לא צריך לכתוב
|
ובחלומי הייתי מפליג בך
ואת אינך יותר מצל חיוור
|
ומאז היא איננה, אומנם עברו רק כמה ימים אך אני יודע שאין היא
תחזור, היא באה, נגעה והלכה ועדיין אין לי מושג מי היא היתה,
רק צל, וספק של שניים שונים.
|
|
|
לכו, אבל לאט
(ותנקו אחריכם)
ביל גייטס,
אפילוג, תוכנת
חלזונות |
|
