כל יום אחרי בית הספר אני יושב על המדרגות בכניסה, חורט את השם
שלי בפעם האלף על עמוד החשמל ליד השער ומחכה לאוטו-גלידה של
אחי הגדול.
וכשאני שומע את המנגינה, אני קם, זורק את הילקוט על הגב ומתחיל
ללכת, ופתאום גל של ילדים מתלהבים עוקף אותי מאחור כשהם רצים
לעבר
|
