[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מייקל בלק
איור: ניר יסעור, כפרה עליו. בתמונה: בערך אני.

http://www.mplet.com/
ICQ 31105772 31105772
מייקל בלק העונה גם לשמות מישה, מיכאל, מה נשמע ומה
השעה, נולד והתגורר ברמות המדבריות של אוזבקיסטאן
התיכונה כ-6 שנים מחייו. בשנת 1991, בגיל 6, עלה
ארצה כשליח של העלייה הרוסית, על-מנת למנוע את
התפרצות מלחמת המפרץ. במהרה מצא עצמו יושב יחד עם
משפחתו בחדר האתום, מתגונן מפני הטילים בידיו
הקטנטנות. באותה שנה גילה מישה את נפלאות השפה
הרוסית ונענש על כך בחומרה.
עם חלוף השנים הכיר מייקל את מגירתו והחל בהתכתבות
אינטנסיבית. ההתכבות, לצערו, הייתה חד-צדדית. המגירה
לא ענתה.

בעת שירותו של מישה כנהג משאיות בצה"ל (שהעריך נכונה
את כשרון הכתיבה הבלתי נדלה שלו) החליט היוצר לפרסם
את כתביו בפומבי.

כיום מייקל בלק לומד ארכיאולוגיה וסוציולוגיה
באוניברסיטת ת"א. תקופת המבחנים, כך נראה, לא הולכת
להגמר בקרוב והמגירה בינתיים החלה להתגעגע.

- התפרסם בבי"הס בכתיבתו ובשיריו ובעיתונים רוסיים
מפורסמים כגרפיקאי, הופיע כמה פעמים בערוץ 2.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
...צליל החריקה הצורם שהשמיעה הדלת הזכיר לאנה סרטי אימה
ישנים, שהייתה רואה עם סבא בטלוויזיה. בסרטים האלה אף דלת לא
שתקה. לכולן היה מה להגיד: פעם הן לחשו "היזהר, יש אדם-זאב
מאחוריך", פעם הזהירו מפני רוצח מטורף עם סכין גדולה ביד,
ולפעמים הן פשוט הכריזו: "קבל

דני לבש את המעיל, נעל את נעליו בעודו בוהה בעוגה שהשאיר על
מדף ליד דלת הכניסה. המדף שעד לא מזמן אפשר היה לעמוד מתחתיו
ולמדוד גובה. עכשיו הוא כבר בן שש, הוא אפילו לא נכנס מתחת
למדף! הוא תמיד רצה להיות יותר גבוה מהמדף וביום הולדתו האחרון
הלך במיוחד לבדוק את

כריות האוויר ברכב נפתחו, בלון הליום גדול וורוד פרח לאוויר,
מישהו על החוף סיים לנפח מזרן ים זוגי. צילה התכופפה. היא בהתה
בכלב המבולבל בעיניה הגדולות, וקירבה את המספרים לצינור
ההשקיה. או אז, נכנס היטקליף בעל שפם העבות לתמונה.

למדתי לשנוא בשקט... כך אני זוכר את כיתה י"א במקיף ג' באשדוד.
באמת שנה קשה, אין מה להגיד. והמחנכת, המחנכת שנאה אותי יותר
מכל דבר אחר בעולם. סובייקטיבי? אולי. נפגע בקלות? יכול להיות.
אבל את זה כבר אתם תשפטו.

תארי לעצמך שאת מעיינת לך בעיתון היומי, ערב חמישי אחד ואז
רואה את המודעה שחיכית לה כל-כך הרבה זמן: "יום שישי, במועדון
מור, מסיבת רווקים/רווקות - את בני/בנות הזוג, נא להשאיר
בבית". אני בטוח שאת כבר מזמן רוצה להכיר מישהו. ובכל פעם שאת
באה לאיזו מסיבה, כל הבח

הוא ניגש להוריד את התיק שעל גבו, על-מנת להוציא את אחד
מבקבוקי החירום שלו, אך לפתע נח מבטו על השק הגדול. "מה יש
בשק?" התעניין התייר. "בבקשה... מים" ענה האיש השוכב. הנווד
הוריד את התיק עם המים והחל פותח אותו. "ובכל זאת, מה יש בשק?"
שאל שוב.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בדידות
הוא תמיד היה בכובע
שכיסה את כל ראשו,
כשנפשו ידע שטוב לו,
הוא צעק "מנייה חאראשו!"

חלמתי לי על כביש
שומם, מאוד מוזר
אני הולך עליו
רגליי מלאות עפר




הדברים שאני
זוכר בך לא
השתנו מאז
שהייתי ילד.
אבל הירח, הירח
בשלו תמיד.

אני? אני אף פעם
לא מסביר
סלוגנים שלי.
או שאהבת או
שתעביר.

- משורר הבמה


תרומה לבמה





יוצר מס' 19296. בבמה מאז 27/1/03 14:54

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למייקל בלק
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה