מכאל נולד ב-79' במדינה קטנה בצפון חבל הבלקנים ,
שאז עוד הייתה חלק ממדינות ברית המועצות. היגר עם
משפחתו לישראל ב-91'.
כותב מגיל 4, בעיברית מגיל 20.
כרגע, עד בוא תהילת עולם שתאפשר לו להקדיש את כל
זמנו לדבר אחד שהוא באמת אוהב - כתיבה, הוא לומד
ועובד, מחפש שירה בין הדפים האפורים של סיפורת
החיים.

דירת חדר עם נוף לים הוא מסתכל מטה בפליאה. מתוך חזהו, ממש מתחת לפטמה השמאלית, מסתכלת עליו חזרה עין כהה ומשועשעת. הוא מתמהמה לכמה שניות וממשיך להתלבש.

ביני לבינך מדבר ביני לבינך מדבר בו מתפתלים נחשים ומנסים את רעלם עקרבים ושאר השרצים הרוצים במותי הרוצים בך.

כמה מילים על האופנה אנשים הלובשים חולצות רקומות, שרוואלים וכפכפים מפחידים אותי. לעולם לא ניתן לדעת למה לצפות מהם. אנשים הלובשים מכנסיים קצרים וגופיות צמודות באמצע הרחוב, כך סתם ללא סיבה, מעבירים בי חלחלה. אני מתעב אנשים עם ג'ל בשיער.

גבר ואישה. אוטובוס, ערב. הנה מגיע הרגע שבו כל האימונים וההרהורים צריכים להשתלם בסוף. ומה? כלום. על מה אני אדבר אתה? מזג -אוויר? "אז מה, גשום, אה." עלוב. על האוטובוס? "יש כאן הרבה אנשים היום, את לא חושבת?" אולי מתקפה חזיתית? "את האישה המדהימה ביותר שפגשתי במהלך חיי."