|
 עד כלות המילים רחוקה הדרך |
מיכמיכ
בתשוקה לחור
הולכים לאחור
בינה וטוהר
מבעד לצוהר
|
דחליל קטן בתוך שדה
עומד לו פרוש ידיים.
וכך ממש מן החזה
|
ויושב לו הגורל
כמו ילד חסר עכבות.
בידיו מספריים גדולות ודבק
|
גם עירי צבועה.
צבועה שחור, צבועה לבן.
גם עירי שבועה
שבועה שחור, שבועה לבן
|
נכון, קר.
אך נשמתי עדיין יוקדת
|
קורקבן בולט,
קפלים מחורצים בין עור עגלגל.
ירכיים קטנות
|
כמה כמהתי הכניסה
בדלת גופו של הזר.
אוויתי ביאה מבישה
טעם המלוח והמר
|
|
|
בבמה כמו בבמה,
השאלה היא לא עד
כמה את מוכשרת,
מהוקצעת, בעל
ניסיון או
קשרים, אלא כמה
פרטי לבוש את
מוכנה להסיר
פינקי(ת)
ואמיתות, עושה
כיף |
|
