|
אביב מיכאל
השדים האלה משכיחים ממך
שפשוט להיות מאושר
|
עדיף ללכת כשאתה מאמין בדרך
|
מדבר אל עצמי וחושב אותה
מביטה מקרוב בעיניי
|
מראות נושאות דברי שקר
כי רק מתוך הקרקעית
תוכל ללכת עד הסוף
|
מאחורי המלחמה
יש רגעים שלא יוכלו לשוב
|
כמה טוב שאת נשארת
בתוכי השיירה עוברת
|
מספרים שבעיר הזאת
יש בה קשת של גוונים מצטופפים
|
מתקשר אליך שוב
מספר לך שעצוב לי כשאת לא כאן לידי
את אומרת שנגמר,מה שלא היה לך טוב אתמול,לא יהיה...
מחר.
|
רק תגידי שכל כך שמח וספרי לאן כל זה לוקח,או לפחות
למה תמיד כשנהיה מאוחר,יפה והולכת,רק טיפה והולכת?
|
בינתיים יש לי עוד טיפה או שתיים אוויר לנשום
אבל כמה עוד אפשר, כמה עוד אפשר, לעצום עיניים?
|
מסתובב ברחובות מיליוני פנים דומות
מחפש אותך תמיד כשהאור מתחיל לרדת
|
מאבד משקל וצובר קהל על הבאר
|
כי בלעדייך אני כמו שיכור עומד על גג הבית!
|
מילים מילים קיבלו חיים
שוהות עכשיו בחדר הקטן
|
השדים האלה משכיחים ממך
שפשוט להיות מאושר
|
|
|
הרבה אנשים באים
אלי ברחוב
ואומרים לי, אז
אתה בועז רימר,
הא?
ואני אומר להם,
תיזהרו כשאתם
מדברים שטויות,
לפני שלא יאושר
לכם אף סלוגן.
זה שמאשר את
הסלוגנים מתכחש,
ומדגים בעזרת
לום ואלימות
יתרה |
|
