|
 
עלה נשא ברוח
מחפש מקום לנוח
להגיע לעץ חדש
להניח ראשו
לשווא
5 דקות בינינו
4 חודשים מרחק
3 אנשים אהבו
שניים נשארו ביחד
ואני לבד
|
אני יודעת שעוד רגע אשבר
העמדתי פנים ולא הגיע אחר
עברו 365 ועוד כאלו ימים
העמדתי פנים
|
אולי אני צריכה
לאכול היום רק תפוחים
למרות שאינני חוה
אולי אני אצליח להוריד
|
אתה אדיוט בכוונה או בטעות
מה אומר על כך משרד הבריאות
האם העירייה ינקו את מה שהיה
האם הגשת תלונה במחלקה הנכונה
|
משהו אחר יאהב אותך
כפי שההוא רק קצת
משהוא אחר ייקח אותך
ואת תאחזי בידו
|
רגש על ניר
זה כמו מצבה על קבר
רגש להאמר
שהאהבה נגמרה
|
שתהייה לנו שנה אחרת
שמחה יותר מהוללת
חיוך בלי נזלת
עוללים ללא מכאובים
|
הורים
תתעוררו
תפסיקו לחפות
להצדיק
|
יש לנו הדחקה להשתיק את הזיכרונות
קשה לנו כול יום לשאת שק של
בושה צער חרטה ומכאוב
משתדלים אנו לא לתת למטענים
|
להתענג על פמלה מתוקה
זאת אורגזמה
לשתות מיץ קלמנטינות טרי
זאת אורגזמה
|
אורי
חזרת מקור המדבר
סוערת כמו הרוח
יצאת ליער
|
אמש התפוצצה הבועה
התל אביבית
בדרום כול יום
מתפוצצים בלונים
|
אין זיהום אוויר
שלווה מסביב
צהלה ברחובות
ילדים נהנים
|
עומדת ערומה בחורף הזה
אין עלים שיחממו את גופי
הגאווה נשרה
שרף זולג כדמעות לאורך ענפיי
|
הזיקנה דופקת בדלת
ראיתי בעינית איך היא חומדת
את חמוקי היא הורסת
את פני היא מקמטת
|
איך ניראת הבדידות
היא עומדת בפינה
מבוישת
מביטה על הרצפה
|
שם בחור הזה בבור הזה
החושך בתהום בגיהינום
אפלה שחורה אינה אפורה
טובעת
|
חורף ללא מילים
שרב של מכאובים
שלכת של פרדות
אביב בוחר בצלילים
|
במקום אבא
הבאתי לך פעמיים אימא
לפעמים האימא היא
רק חצי אימא
|
נו באמת אלוהים
אתה לא יכול לתת לי פטור
מהשפעת
מה זה נותן לך
|
אדע שהנני זקנה
כאשר זרועותיי יצמיחו כנפיים
כשהסנטר יארך שבעתיים
כשהעפעפיים יצנחו לתוך העיניים
|
כן זאת אני סוחפת לפעמים שקולה לעתים
מפטפטת, מציירת וכותבת שירים.
מתכננת לגבהים.
בדרך לפגוש אהבה.
|
איך עוברים את הצם המזלות
טלה חייב לשתות
אחרת יתפוצץ לו הראש
השור ישתרך באטיות בין התפילות
|
אשר יקר
כבר אינך
גופך לא הצליח
לספוג עצמה
|
אתה קודם נלהב
אחרי מתחרט
עם הזמן מהרהר
מתחיל להתרחק
|
יפה כמו אלה
רגישה ונאה
לא יודעת עד כמה
היא מיוחדת במינה
|
אתה גר שם
באתרי ההיכרויות
מחפש את זאת
שאיתה אתה לא יכול להיות
|
יום אחד אעביר אליה
את מה שכתבת לי
יום אחד אגלה לה
שבגדת גם בי
|
כשהשמש נפרדת
בשעות בין הערביים
בשישי או בשבת
צצה הבדידות
|
האישה המדהימה הזאת
מקבלת אותך למרות הבגידות
האישה המדהימה הזאת
בוכה בסתר בלילות
|
אם תרצה אלך אחרייך
אחרת אמשיך לעמוד
לאט לאט אשקע בביצת דמעותיי
אם תרצה
|
למכור את השיגעון
או להכניסו לארון
אחרת השכנים יצלצלו בפעמון
אם את השיגעון לא יקנו בלוח המודעות
|
מי יאהב אותי כשאקמול
מי יאסוף אותי שלא אנבול
מי יעטוף אותי כמו אתמול
למי אומר נצא במחול
|
התחתנתי עם אשה משוגעת
היא שבשה לי את הדעת
הלכתי שבי אחר יופייה
לכדה אותי ברשתה
|
כולנו טיפשים
מלחמות מיותרות
אין ניצחון
רק משפחות שכולות
|
במקום לרדת במשקל
יעלה אצלך המינוס
במקום להאמין בנוכלים
תאכלי מה שעושה לך טוב בחיים
|
אני רק רוצה לכתוב את שמך
מהן תiצאת המילים
האותיות
תהיינה גלויות למרות הסודות
|
תן לי זמן
ללכת לאבוד
בתוך הקשר האבוד
תן לי זמן
|
אתם שם בארץ רחוקה
תל אביב נדמה לי הוא שמה
חיים כאילו כלום לא קרה
אנחנו כאן כמו שכונת דרום
|
יש בי כאלה מנגינות
יש לי למי לקוות
אין לי כאב לשיר
דמותך נמוגה כמו לוח וגיר
|
אני בהריון
נושאת אהבה
אני לא יודעת
אם היא גם שלך
|
את היום אוסף הטעויות שלי
נחבאת אל הכלים
נאבקת בשדים
את
|
בשנה שעברה
חגגנו ביחד את חג האהבה
השנה פסחת.
נשאר לי לשאול מה נשתנה
|
לצאת לכרמים
למצוא את האוהבים
לרקוד לאורו של ירח מלא
לבי הומה
|
זקנה (עם שווא) צועדת לאט
הזיקנה צועדת מהר
הזקנה עייפה
העור מתפורר
|
מנסה להציל את הציפור
מנסה להציל את עצמי
מהכאב הזה שמתחולל בלבי
משאריות אהבתך
|
זריחה שלי
שקיעה שלך
האהבה שלי
עצובה נורא
|
היום חל חג האהבה
מי שיש לו אומר אז מה
ומי שאין לו שואל על מה
הרי אין לי אני עצובה
|
מעניין מה חושבות הפרות
ביום זה הן ממש מבוקשות
אנחנו מתייחסים אליהן כמו אל מכונה
חולבים אותה כול שנייה
|
ביתי שתדעי
שיר ליום ההולדת שעבר
רציתי שתדעי החיבוק שלי נמצא
בנשמה בעצב בכאב הזה
|
קומה 5
בנין 6
פעם הלכו לשם רגלי
בצעד חושש
|
חרטות
מה הן יכולות לתרום לבאות
מה הטעם לנבור בעבר
אם הלקח כבר נשאר
|
הסקרנות הרגה אותי לא רק את החתול
רציתי לדעת מדוע את תשובותיך
אתה טומן בחול
אני שואגת כמו אריה מובס
|
הוא ייתן לי
את מה שהבטחת לי
הוא יעטוף אותי
כי אתה כבר לא איתי
|
אסטרולוגי אמרה
שהגיע הזמן שלך
לזוגיות טובה
תמתיני מעט
|
אוהבת אותך גם כשיש עננים
אוהבת אותך כי אתה קורן מבפנים
אוהבת את השמש בך
אוהבת אותך בכול עונת השנה
|
חלפו להן 800 ימים
ארבעים כפול עשרים
לקחת איתך את הרוך
את השמחה
|
יום השואה הוא תזכורת לכולנו
צורר פסיכופת שסחף מליוני אנשים אחריו
לרצוח ולענות משפחות שלמות
דברים שלא נתפסים כי הם יכלו לקרות
|
צובט לי בלב כשמגיע יום שני
אני יודעת שהיום זאת היא ולא אני
לא מאפשרת למחשבות להתרוצץ
אחרת אצלי בפנים הכול יתפוצץ
|
כשאנו צעירים ויפים הידע שלנו דל
אין לנו את החכמה שתהיה לנו כשנגדל
כשאנו מבוגרים ומבינים
הגוף בוגד בנו עם חלוף השנים
|
הילדה הזאת עדיין בת חמישים
היא נכנסת לסלון
למרות המבטים
מיד יושבת על הרצפה
|
חיכיתי לך שנים
עברתי הרבה משברים
אתה היית כיסופים
זריקות תקוות אכזבות
|
היא כול כך אוהבת אותך
אתה כול עולמה
אומנם יש לה שני בנים
גם את העבודה
|
אתה פנאטי
אני אמפתית
אתה דורש
אני משכנעת
|
לפעמים אולי
כמה
לא יודעת
אולי אתם
|
מה שרציתי לכתוב לך
כבר אחרים כתבו
רציתי להיות מקורית
לומר את מה שהם לא אמרו
|
לא אכתוב לכם את שמו
שלא תקראו לשוטר הבושה
שלא יכלא אותי במעצר
של חרטה
|
בקרתי היום בהסגר שלך
ראיתי בכלוב
שני גורי כלבים יפים
שנראו כמו פרסומת ל...
|
ישנם שירים שאני לא כתבתי
חשבתי רק על המשפט הראשון
הנחתי אותו על הגיליון
השאר פרץ
|
לאן נעלמה הילדה שהייתי
איך יתכן שכול כך השתנתי
אולי הילדה היא לא אני
רק גלגול שהיה בתוכי
|
לא הייתה לי כמו שאני אינני
שושלת של מחסור וריק
גם לך ביתי איננו
לא נתנו לי
|
הייתי רוצה
שתיוולדי מחדש
אגדל אותך כהלכה
הייתי רוצה
|
להניח לך
זה כמו לא לאכול גלידה לעולם
כמו לא ללכת יותר לים
לא לתת לשמש לחדור ללבי
|
בהתחלה הייתה
אהבה חד צדדית שלי
מאוחר יותר הסוד התגלה
היא חמדה את כספי
|
שוב יש לו תרוץ לשלוח לך פרחים
העלים שקופים כמו געגועיו
מתחילה שנה חדשה
דבר לא השתנה
|
מחר בין הערביים
ישבו אנשים סביב שולחן
חלקם יהיו עליזים
לפני הקושיות
|
הנה היא שוב פעם באה לבקר
תלכי מכאן אף אחד לא צריך אותך יותר
תפסיקי להתגנב בין הערביים
מסתתר בין הצללים
|
לראות חדשות בערב שישי
זה כמו ללעוס מסטיק
כבר נגמר הטעם
מידי פעם בלון מתפוצץ
|
אין לנו באמת זכות בחירה
אנחנו בכלוב גדול
אך לא באמת משוחררים
אנו נולדים עם אופי מסויים
שמגביל את התגובות שלנו בעולם
|
תחשבו לרגע
תעצרו בצד
תפסיקו לנהוג
לרגע אחד
|
רציתי לכתוב עלייך שיר
שישמעו אותו ברדיו
שתחשוב שאני מוכשרת
שאני אחרת
|
למה בעלי החיים
צריכים לשלם על חטאים
מעלים אותן כקורבן
שוחטים את נשמתם
|
איזה כייף ללכת לים
בחמסין הזה כמובן
לברוח מהמזגן
מדוזות צורבות
|
השארת אותי ביער בודדה אבודה
לא יודעת אם היה עדיף לא להכירך
האם היה יותר טוב
מהרע
|
תקשיבו תכף מגיע פורים
ברגע שנמצא את מרדכי
נחסל הצוררים
אין צורך להקריב אותך אסתר
|
נערי הלילה
עם אפוד צהוב זוהר
שקית ירוקה בידם
לאתר
|
בורא עולם
איך לא עצרת בן עוולה
בן בליעל
פדופיל אנס
|
אני יכולה להיות רק אני
אני גם אם זה לא תמיד טוב בשבילי
באתי עם מזוודות
לא תמיד יהיו שם הפתעות
|
הטלה יבכה שהטקס ארוך
שור יתעקש לשאול קושיות
תאומים יחליט עם מי הוא ישכב הלילה
לא יהיה בטוח אם יבחר את הבחורה
|
טלה יתחפש לראש קטן
שור לסדין אדום
תאומים ג'קיל והייד
סרטן לעקרב
|
הגיע חג פורים
כך המזלות חוגגים
הטלה יתחפש לתינוק
השור כמובן לפר
|
המילים לא אמרו דבר
גם הנשמות לא מצאו מכר
רוח אחרת נשבה ויצרה מעגל
בתוכה רקדנו התמזגנו
כאלו אין מחר
|
לטלה הזה כואב הראש מיגרנות עולות אצלו
במדרגות נעות
לשור עם קשיי עורף כואב הצוואר
לתאומים שום דבר לא נשבר
|
היא נולדה בבית שהייתה בו דממה
כן, זה היה מרעיש נורא
שקט רועם פרצופים כועסים
למה הילדים רעש עושים
|
כול יום אני נשברת קמעה
כמו זגוגית שקיבלה מכה
יש ימים בהם יש תקוה
לוקחת שבריר של שנייה
|
זה העצב שבוכה לא אני
הדמעות זולגות מהגוף שלא שלי
אני קופסה עם איברים
חלקים מתכלים
|
יצאו להן הרימות
מגופות מעופשות
צצה הרעה
מביב צחנה
|
אהבה שהושגה בבגידה
תמיד יהיה לה ריח נורא
תהייה בה בושה
רגשי אשמה
|
בסוף יצא לי שיר מקורי כזה
עוד מעט מרקורי יסוג לזה
היינו בגן עדן
היינו ערומים מבפנים
|
הרכב נתקע
הלך לו המצבר
במיקום לא נח
נשארתי אובד
|
שוב מגיע החג הזה
שבו צריכים להיות שמחים
לא צריך להכריח אותנו
כול מה שאלוהים צריך לעשות
|
שלושה אנשים ירדו לעולם
אחת עדינה השני תם
השלישית רגישה וסוערת
לא ידוע מי תגיע לים
|
ללמוד ללמוד
לסבול
לסבול לסבול
ללמוד
|
אם ישאלו אותי מה אני עושה
אענה מתגעגת
אם ישאלו אותי מדוע אני בוכה
אענה כי אני משתגעת
|
תגידי את נורמלית
לא הגזמת עם כמות השירים שכתבת עלי
את משוגעת
את לא יודעת מתי לעצור ודי
|
יום כיפור
אמנזיה של נדרים
הבטחות שהופרו
חזרה להרגלים
|
נער שלי
החלפתי את האותיות
שמך עדין מהלך בינן
נער שלי
|
שוב פורים
נשארנו עם אותו המן
מאירן
שוב פסח עם עשרת המכות
|
ילדה קטנה נוקשת בדלת
היא שואלת אם כאן גרה
אהבה
שלחו אותה לחנות מציאות
|
היינו ברכב בדרך חזרה
הנסיעה הייתה ארוכה
השתיקה אתך כאבה נורא
הכעס ממך
|
מזדחל לו לפתע
געגוע נשכח
בתוך שקט סוער
מועקה בדידות
|
היום בבוקר הזה
הגיעו ניצני חרטה
עברת לידי
שתיקתך דיברה
|
יאללה ביבי
לך הביתה
תגיד שלום ותודה
לקחת הכול
|
געגוע ישן בא לבקר
מנסה להיזכר בפרטים
מה קרה ומתי
מה בא קודם אחרי
|
המחשבות הולכות וחוזרות
אני עומדת במקום
הולכת לאיבוד
מבינה שהכול אבוד
|
יש כול מיני סוגי עקיצות
יש עקיצה של יתוש
ישנה עקיצה של יאוש
יש עקיצה שפוגעת בכיס
|
איך אפשר לאהוב שניים
באותה המידה
איך יתכן שהיא לא מרירה
כן הלב מתרחב מתרגש
|
בחג פורים
נוריד את המסכות
סוף כול סוף
נהייה אנחנו
|
ני מפחדת להירדם
שלא יגיע לביתי פורץ בלילה
אני מפחדת להירדם
מלפגוש חלום כואב
|
יש אשה
פנינה נדירה היא
כמו שמה
היא אינה יודעת
|
כול פעם שאת יוצאת מהדלת
לבי קצת נשבר
למרות שאראה אותך יותר מאוחר
הרבה פרידות קטנות
|
יש רגעים שקשה לי להגיע אליהם
יש רגעים שאני מתגעגעת אליהם
יש מחשבות שהייתי בורחת מהן
ויש אהבות שהייתי חוזרת אליהן
|
ציפיות בשמים
והאדמה יבשה
לפעמים הגשם הוא בכי
לפעמים הוא ברכה
|
אלך כצל אחרייך
תראה אותי רק בחושך
בירח מלא
אלך כצל אחרי מחשבותייך
|
תפסיק ללכת אחרי
כמו צל עם רדת החשכה
צער שהולך איתי
לא רוצה אותך
|
היה לי צעצוע הכי טוב בשכונה
בובה יפה
אהבתי לחבק אותה כול שנייה
היא ישנה איתי במיטה
|
מסכה בלי פורים
פחם בלי כורים
מדינה בלי מנהלים
בתוהו אנו חיים
|
מי היה מאמין
שחיינו יכנסו לסרט מדע בדיוני
מי היה מאמין
שהציבור יהיה אמין
|
אם אותך תאהב
יכונן בליבה החשש
שתלך עם אחרת
תהרה לך ילד
|
מי זאת המשוגעת הזאת
שכתבה בגללי מאה שירים
זה אפילו לא מספר הימים
בו היינו מאוהבים
|
אתה מכיר את הסיפור
על קין והבל
אתה היית הבכורה
עליה נלחמנו
|
אולי לא כדאי לי כול כך לאהוב אותה
אין לי כוח לסבול עוד שברון לב
אולי לא כדאי לי להקשר אליה
החיים שלה הם כמו הליכה על חבל דק
|
אני מסתירה אותה
מעין כל חי.
|
אלך שם למדבר ההוא
סהרה
אמטיר עליו את דמעותיי
אעניק לו את הסערה
|
מתי יהיה עוד טוב
הם מחכים
להפגזות שנטיל
אנו חיים עם השרפות
|
חושבת עלייך פחות מרגע לרגע
מתפעלת שהרגש קהה
רוצה לקפוץ בדילוגים
שהגיע הרגע
|
לא מצאתי אהבה
מצאתי רק ידידות
היא הפכה לחיבוק
להתמכרות
|
מחר אתה מתקרב לארבעים שנה ואני במדבר
מחר ירעיפו עלייך אהבה כמו זיקוקים
מחר לא אשלח לך ברכה
היא תישאר אצלי ללא כריכה
|
אם אומר לך שאתה שובר לבבות
אתה תצחק
תתפלא
תתמה
|
נמצאים עם הדומה
(לשניהם יש אף ארוך)
לומדים מהשונה
(צעיר עם המורה)
|
בלבד הזה בקיץ
הנשמה בוערת
בלבד הזה בחורף
השמים בוכים
|
גבר אחד
צרות רבות
הרג אחת
ועוד אחת
|
את לא תביני ולא מענין אותך למה
נשארת ידידתי ואני מנסה להבין למה
חזרתי כעבור מספר שעות
הרעפתי עלייך אהבה
|
מחכה לפרי עטך בינינו
על כיסופים געגועים למה שאיננו
על אהבה עיוורת לאשה יפה
מחכה לשירייך אוקסנה
|
החג הזה
מגביר את הרעב
לאהבה
בחגים הללו
|
הבדידות הזאת מציצה שוב
כמו ילד במשחק מחבואים
מסתתר כמשה בין קנה הסוף
כמו רחש של בהונות מטפטפות
|
לא סגרת את השמפניה
ואתה מתפלא
שהקצף יוצא
הדמעות זולגות
|
האם אלייך אני מתגעגעת או שאלו שאריות
של משהו כאוב
אולי רק לאהבה אני כמהה
אולי היא לא חייבת להיות שלך
|
אתה לא יודע
שהיה לך טוב
עד שאתה לא חולה
מתהפך במיטה עם חום
|
קשר כזה שיש בנינו
שתיקות רבות מביטות בנו
גורל אחד הפגיש אותנו
לצעוד ביחד
|
הנה התחזית
בחודש יוני 2020
נצא לרחובות
עולצים
|
אני חונה ליד ביתך
הרי אתה יודע
שקשה למצוא חניה
לאהבה
|
היכן מתים החתולים
האם מאחורי הבניין
אולי בצידי דרכים
היכן מתים החתולים
|
היי רגע תעצרו את השעון
עוד לא גמרתי לישון
תנו לי עוד לחלום
להיות בארץ האשליות
|
בבדידות הזאת היא גרה
הקירות מפויחים
האוויר סמיך
העשן לא יוצא
|
עובר אורח שאל אותי
איזה ניתוח אני עוברת
עניתי לו
שמוציאים לי את הבדידות
|
הגברים רוצים לתפוס אך לא להחזיק
|
מנהל כדור הארץ הוא לא בורא העולם.
הוא רק אחד מסגניו של האל האמיתי.
הוא היה אמור לדאוג לכדור ולחיים על פני האדמה.
אך הוא התרשל בתפקידו.
|
הדחתי את הגעגוע
עם כול סהר שחלף
חשבתי שאותך כמעט אשכח
הגעת בחזרה בדרך צדדית
|
ביחד וכול אחד לחוד
ירושלים עיר שחוברה לה יחדיו
|
אל הארכיון האישי (15 יצירות מאורכבות)
|
|
שנה טובה לכל
בית ישראל,
והלוואי שהדם
היחיד שיישפך
ברחובותינו יהיה
דם הבתולות
והלידות!
אד המתאבד בברכת
חג |
|
