|
נולדה לאהבה...לא יודעת דבר אחר מלבדה...
חיה אותה, נושמת בשבילה...
ובוכה...בוכה...כי ליבה כואב וגופה רעב לאהבה...
את נפוחה ורטובה.
ושפתיך נושקות למצחו,
בודקות את חום גופו הקופא לאט כשאת נמצאת לידו.
|
שפכת לתוכי את זרעיך המתים במירדף אחר ביצית נשית אחת, הם רצו
להתאחד ואתה לא יודע זאת בכלל.
|
הקנאה הרגה אותי. כמו בסיפור של עליזה בארץ הפלאות. רק ששם זה
היה החתול והוא מת מסקרנות. מה יהיה בסופנו?
|
צבעים:
מרחתי את ידי בצבעים שלי. כחול ואדום וצהוב...וציירתי. ציירתי
אותי. זה יצא פלאי. התעלסנו לרקע היצירה החדשה שלי. הגוף.
קצות האצבעות שהילכו על חלקי גופנו. נוגעות לא נוגעות. נושמות
מעצמן.
אהבתי אותו כל כך. כאבתי אותו כל הזמן.
|
אני נופלת אליך
לזרועותיך
מנשקת אותך
|
נסגרתי...ופרחתי...הכל זה אתה
|
מחכה לבוא אליך.
רוצה שתקראי בשמו, ששפתייך ילחשו אותו.
הוא רוצה להביט בך, לצלול לעיניך.
|
אולי ביום מותי אדע להצטער
|
|
|
כבר ראיתי
סלוגנים גרועים
יותר.
זוזו לסטרי
מתנחם |
|
