|
מיה נולדה בירושלים בשלהי סתיו 1981, הרוח הירושלמית
הקרירה מרגשת אותה עד היום.
נשואה ואם לשלושה (פלוס כלב).
לא יודעת מה היתה עושה ללא המילה הכתובה.
מודה מקרב לב לאלוהים, ובמצב רוח טוב בדרך כלל.
האמנם קולך הוא ששמעתי
בפסגת ההר לעת ערב
האמנם ידך היא שחשתי
מנחמת בשעת שבר וחרב
|
שפוט אותי ברחמיך כי רבו
והכה אותי בשוט תאוותך
זרזיפי דמי הקולחים יפצו
על כלון עיני היבשות
|
בשבילך הרים יזוזו
בשבילך אני ערה
בשבילך אהיה לנצח
יפיפיה וצעירה
|
באמצע החדר אני
ידיי ארוזות בחיק אהובי
|
בחלומי אתם משחקים
בכר דשא רחב
רוח עליזה פורעת שער בהיר
מיישרת צווארוני חולצות
|
בלילה ישנים אין חלומות
אתה ואני רוצים להיות
רחוקים
במידת האפשר
|
כמו אש בשדה קוצים
חלפת בתוכי
לא משאיר לי כלום
לא משאיר בי כלום
|
פעם כשהיו המילים
פעם כשהיו המנגינות
פעם כשהייתי בדיוק מי שרציתי להיות
|
אל תשכחי שאהבתיך
משוש נפשי, הנקמנית
כמה רציתי שתהי לי
באת, ולא היית
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
ממתי מחדשים
במות?
שאלה רטורית שלא
צפויה להענות |
|
