|
 167968340
דפנה?... אה, דפנה... לא, לא נשמע לי מוכר.
מצטערת. באמת, נורא מצטערת.
מכתב הפרידה שלי אליו, והוא לעולם לא יבין.
|
הריח החריף-חריף הזה
עולה שוב בנחיריים,
שורף את הדפנות,
|
אמרו לו ללכת,
להשאיר מאחור שובל מאובק של סיבה.
|
מיישרת קו אחרי הפסקה,
שומרת צמוד את הדברים שצברתי
בשקי יוטה מתפוררים,
נישאים באובר-ווייט על הגב,
ומתאזנים על מקל קסמים.
|
פרפרים עפים על הקיר מולי
ומותירים את צילם,
|
וזו נקודת הפתיחה
ממנה אני יוצאת ואליה שבה
ממנה אני יונקת את טיפות החיוניות,
|
|
|
הלו?
הלו?
הלו?
אחת שמחפשת
תשובה |
|
