|
החיוך שלך עדיין צרוב לי על גבי העור.
(תמיד אמרתי לך שיש לו ייעוד.)
עיניים טובות, חיוך עצוב
טיול יחף בשדות ושיר כתוב
|
את וודאי ישנה
כנפי הפרפר שלך פרושות בביטחה לצידך
|
החיוך שלי משתקף מתוך האישונים שלך,
אני מרגישה יפה רק דרך עיניים זרות.
|
גם אני כבר ניסיתי את כל הכדורים
טיפטפתי על עצמי ורידים מדממים
גם אני כבר כתבתי את כל מה שנאמר
גנבתי אפילו שתי שורות ממישהו מוכר
|
בעיר הזו האנשים נגמרים מוקדם מדי
העצב אף פעם לא מספיק ולתסכול אין די
|
השמש משתקפת לך מתוך העיניים
הן כזוג קריסטלים שנשברים בחושך
בכי לפעמים יכול להיות דבר מאוד פגיע.
|
ישבנו מול ירח אחד שעדיין זוכר
את כל מה ששתינו כבר הספקנו לשכוח
|
אין כבר שקט
רק קר יותר מדי
|
יושבת על ענן
מעשנת משהו ירוק עם אחד הגמדים ששומרים עליי
|
אם אפגוש בך כיום ברחוב
וודאי תעברי לצד השני
ואם אלחש מספיק חזק
אולי תשמעי.
|
אלוהים שלי,
רק רציתי שתדע
|
העצים בוכים הלילה
קר לי בפנים
|
בוחקת וצוכה
שונאת כל-כך
מחכה שוב לנשום אותך
|
שכבת על הדשא וחיפשת בעננים את כל מה שלא יכולתי לתת לך
|
מתכרבלת בעצמך, לא רוצה שיבחינו עכשיו
לא יודעת איך לקבל אותו גם כשאת מחייכת אליו
|
כמה שזה נכון לא לצלול בחזרה
זה לא תמיד עוזר
וכמה שאסור להתגעגע לעבר
הוא תמיד חוזר
|
האהבה שלי אליך עשויה מטיפות של גשם
אני פורמת טיפה אחר טיפה מכפות ידיך
|
לא רצית אז לשמוע
את כל מה שבחרתי לשתוק
|
הרוח שלך נושאת אותי גבוה,
אני כמעט ונוגעת בשמיים.
|
והיה כי ראיתי אותו
גופו השבור עטוף תכריכים
שפתיו צוחקות, שיערו הלבין מרוב שנים
נדמה כי צעד שם סוער ומשקיט
|
אני אמות אם תלך
זו לא קלישאה זו האמת
|
מילים ששזרתי לכדי שרשרת שירים
חלומות שלחשתי לתוך אוזניי זרים
|
איפה שאת נגמרת אני מתחילה
|
אם תפצח בשיחה וודאי לא אצליח לענות
גרוני ניכר, ידיי פצועות.
|
כל-כך הרבה שירים נכתבו עלייך
משוררים רבים התאהבו בעצבותך
|
גם אז לא הייתי שלמה כל-כך, כנראה שכבר אף פעם לא אהיה.
|
אני רוצה לבקש סליחה מכל החלומות שתמיד פחדתי להגשים, לבקש
סליחה מעצמי כל כך, שאף פעם לא הייתי שם כשהייתי צריכה אותי.
על כך שתמיד התגמדתי ונתתי לאחרים לזרוח.
|
פיה אבודה שעדיין מחפשת קסמים בכל מקום.
|
אני רוצה לדעת להיות חזקה מבלי להיות תלויה באיש.
רוצה לסלוח לעצמי על כל השקרים הקטנים.
לסלוח לך על הקשר הגדול.
רוצה להיות סבלנית ולהאמין שבאמת קיים שם משהו.
רוצה לדעת להקשיב ולהבין.
|
גם לי מתחשק לפעמים לנשק תלתלים וללכת.
|
לא רוצה שתחבק אותי יותר,
במיוחד לא כשאני בוכה.
גם לא עכשיו.
|
בינתיים אני שומעת דממה, הלוואי שיום אחד השיר שבתוכך יהיה
שלי.
|
התחלתי לכתוב אותך בקטעים, אפילו הכתיבה כבר לא שלמה לי.
|
אל הארכיון האישי (69 יצירות מאורכבות)
|
|
זהו! נמאס לי!
זו הפעם האחרונה
אתה שומע?
קומיצה מנסה
להפחיד את
האינקוויזיטור
שמצליף בו. |
|
