|
יש בזה משהו שאהבה ואכזבה מתחרזים,
אתה כאילו המטבע והם כאילו שני הצדדים,
|
להיכנס לטירה שמעלה עובש ונושאת את השם "רגשות".
אתה מעביר מבט, הכול חשוך, רק עשרות מפתחות זוהרים.
כל מפתח והחדר שלו, כל מפתח והרגש שבו.
המסע מתחיל, אתה מזהה משהו לצדך.
זו יד, מבקשת להצטרף ומבטיחה להיות חזקה.
אתם מטיילים, עוברים מחדר לחדר, מזיכרונות
|
ערב נשאלתי מה הוספתי?
התרוקנתי.
|
מתוך ערפל חלומותיי אני מתעוררת,
מלאכים בוכים לי, שטנים שרים לי,
ואני לא חולמת
|
תקופה של גדלות את מודעת,
לפעמים במיעוט,
את יודעת,
מרגישים קצת יותר.
|
הכלור בברכת החיים עושה לי עיניים אדומות,
האישונים גדלים, זו רק שריקת המציל שמסרבת להתגלות.
|
אז מה את דגיגה קטנה? ומה מזל האופק?
רציתי להגיד לו שיניח לי שאין לי דופק,
אבל הוא המשיך, אני דווקא מכיר כמה דגים
הם נורא רגישים
|
איך קפה ואלף סיגריות עושים לכלוך בכל הגוף, אבל מנקים יופי את
הנשמה,
הטוהר בשאלות, בזכרונות, הטוהר בך.
|
|
|
תגידו לי, גם
אתם ידעתם
ששתיים ועוד
שתיים זה
ארבע?!
הפודלית עושה את
עצמה טיפשת |
|
