[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 117091026 117091026
אל היוצרים המוערכים על ידי מציאות נושכתאל היוצרים המעריכים את מציאות נושכת
הגעתם לדף היוצר של ניצן.
כאן תוכלו לקרוא דברים שהיא החליטה, אחרי התחבטויות
ארוכות עם עצמה, לפרסם.
וכמובן, אחרי שהיא הסתדרה סוף סוף עם המחשב
הארור....

לצערה, זה עוד לא יכול להראות כמו אחורה של ספר,
מכיוון שהיא עוד לא יודעת מה הולך להכתב פה....

אבל בכל מקרה, היא מקווה ש... לא תשנאו מה שהיא
כתבה.

היא מודה לכם.



פתחתי את דף היוצר הזה בשנת 2002, בגיל 16. אני לא
זוכרת אפילו למה עשיתי את זה. נראה לי שאז זה היה
הרבה יותר באופנה, והגישה שלי נטתה יותר ללמה לא
לעשות יותר, יותר מאשר ללמה כן.
את שני הכתבים הראשונים כתבתי בעיתויים די קרובים
אחד לשני, ומאז אני מפרסמת כתב חדש בתדירות של בין
פעם בחודש לפעם בשנתיים, זאת עקב שכנוע חוזר ונשנה
שלא באמת אכפת לי מהדף, לא באמת אכפת לי מהתגובות
ואני לא ממש משקיעה בו.
למה אני בכל זאת מפרסמת? באמת שאין לי מושג.
כפי שאין לי מושג שאם אני כה משוכנעת שכתיבה היא מה
שאני רוצה לעשות בחיי, מדוע אין אני מתחילה בזה כבר
עכשיו.
אז אולי, מתוך עצלות, או אדישות, זה הכי קרוב שיש.
לא זה סוג הכתיבה שאני רוצה לעסוק בו, אך זה ארגז
החול שלי. מחשבות, התיימרויות, שאיפות.
אולי יום אחד יהיה פה משהו רציני.

למה אחרי ארבע שנים החלטתי להחליף את ה"כמה מילים על
עצמי" הילדותיות והמצחיקות שנמצאות בו? גם בקשר לזה,
אין לי מושג.
אולי עוד ארבע שנים אכתוב משהו קצת יותר מגובש, ואז
יהיה זה גם בגוף שלישי, לשביעות רצונם של העורכים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אני והבטן שלי הולכות לעבודה. הצל שלי גדול יותר מבדרך כלל.
אני לא מבינה למה.

כבד לי בבטן. אני לא יודעת אם זה בגלל קופסת העוגיות שחיסלתי
או בגלל המועקה התמידית שיש לי.

אבל היא אף פעם לא סלחה לו על שלא בא. כל מה שרצתה הוא שיציל
אותה.

געגוע
שכבות של לק סגול נופלות באיטיות על השולחן. חתיכות חתיכות.
מותירות את הציפורניים שלי עירומות, מקולפות, ריקות, מכוערות.


לרשימת יצירות השירה החדשות
זה לא עצב,
זו מלנכוליה.
לא מספיק בשביל לבכות,
אלא רק בשביל לדמוע.

מצב
אני מניחה שזה אמור לכאוב,
השינוי.
בועטת,


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ביקורתי
החוף. החוף זה סרט הוליוודי. לא סתם סרט הוליוודי, סרט
הוליוודי עם לאונרדו דיקפריו. כוסון. עצם המחשבה שמחשבות
פילוסופיות, פואנטות והרהורים על החיים יכולות לעלות מצפייה
בסרט הוליוודי, אמריקאי, עם לאונרדו דיקפריו, מעוררת גיחוך קל.

כל החלקים שלי מתפזרים לכל מקום.

אינטרוספקטיבי
אל תצחקו כשאני מספרת לכם את זה, אבל יש לי מעין קטע מוזר עם
רומי אבולעפיה.


לרשימת יצירות התסריט החדשות
גבר
שלום, אה, קוראים לי דני, לביא ורציתי להגיד לשירה כהן שאני
אוהב אותך, ו.. האם תתחתני איתי!

ברקע נשמעים הנוסעים מוחאים כפיים, שורקים, וקוראים קריאות.

אודי
לפחות הספקתי להתקלח לפני שיצאנו..

אור
כן, מזלם של האנשים שישבו לידך באוטובוס.
אין, איזו מסיבה גדולה זו הייתה אתמול..




גם עם המון רצון
והמון יכולת
לעולם לא יוכל
הפיל לזיין
תרנגולת.



אחד שניסה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 11288. בבמה מאז 13/3/02 7:34

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למציאות נושכת
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה