|
 טוב אז אני בדרך כלל שונאת שקוראים לי בשם הפרטי שלי... אבללל
בגללל שאתם לא יודעים מה השם שלי אתם לא תוכלו לעצבן אותי..!
אז כל הכבוד!!
אני ממש אשמח לקבל הערות והארות בנוגע למה שכתבתי.. מקווה
שתהנו! ו.. זהו!!
ושיהיה לנו יום כתום... |
הכל התחיל באותו יום, אותו הרגע שבו הוא חייך אליי חיוך מוזר.
כבר אז ידעתי שמשהו בו לא נורמלי ולא רגיל, אבל הוא גדול
ומבוגר וצריך לכבד אותו גם אם הוא קצת מוזר.
|
כי כמעט כל משפחה היא שכולה
ובכל פעם שוב עולה התמונה
הזכרונות והמחשבות
|
אם יכולת לדעת או להכיר
כל שיר שאותך מזכיר
|
והיד... היא עוד רושמת...
אבל מה? מה היא רושמת?
|
אז איך אני, הצלחתי לשרוד את מותך?
|
עוד מתקופת הפיגועים...
שהמשאלה הגדולה ביותר
"שלא נדע..."
|
נוסעת באוטו... הרדיו דולק...
מבינה לפתע שהכל, יכול להיות...
|
אם יכולתי להחזיר אותך אליי... אם יכולתי בכלל לכתוב לך שהשיר
הזה עליך...
אם יכולת לדעת... עד כמה אתה נמצא איתי ועמוק בתוך ליבי
|
|
|
הידעת:
אם אתה או את
הולכים לישון
בשתיים בלילה
ומכוונים את
השעון לשלוש
בצהריים...
אתם או אתן
תתעוררו אחרי
שעה
טמבל שמתעורר
תמיד אחרי שעה |
|
