|
משי (שם בדוי) נולדה בשנת 1987 באחת הערים המשעממות
ביותר במרכז. גם היא, כמו כולם, חשה לעיתים תסכול,
עצב וכאב וכך, כבר מכיתה ב', התחילה לכתוב על כל הבא
ליד. מידי פעם היא מפסיקה, אבל החיים תמיד מחזירים
אותה לכתיבה, למקור. גם היא מכורה.
שבועיים אחרי זה, כשאמא שלי החליטה שצריך להפוך את הארון מארון
חורף לארון קיץ, הוצאנו את הקופסא החוצה. תהיתי מה לעשות עם
הקופסא וכל הדברים שבה. לבסוף, החלטתי להחזיר את כל החפצים
לבעליהן המקורי, לי לא היה טעם לשמור אותה אצלי...
|
"כשאהיה גדול," כך הצהרתי באוזני דודי "אבנה גם אני מסלול
רכבות כמו זה ואולי אף משוכלל יותר". וכך היה. בחדרי, אשר נשאר
יתום לשבועיים הקרובים, עומד מסלול אשר אני בניתי במו ידיי
במשך יותר משנה ובו מוצגות לראווה 15 רכבות חשמליות משוכללות
ויקרות ביותר אשר דודי
|
אילו
היה בידי להחליט החלטות
|
לבד
כן. אני לבד.
הוא אמר שהוא אוהב.
הוא אמר שהוא לא יכול בלעדיי.
|
אני חושבת זה מה שאני הכי אוהבת.
שמיכת פוך...להתקרבל בה, יחד עם מישהו.
להתכרבל מתחת לשמיכת פוך עם מישהו שאני אוהבת.
|
שחור ולבן.
הרבה אנשים רואים את החיים בצורה כזאת.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
למה אין מחלקת
פורונו באתר?
אנתופולוג קליני
מתעניין |
|
