|
אבל אז, בכסות הלבנה אדומה שלי, כל- כך שונה מזו שעכשיו,
האמנתי באמת- בעולם ובעצמי. ואולי זו הסיבה שהחיים הצליחו
להפתיע אותי כל- כך, לעלוב בי, כשהבנתי שלא הכל יסתדר. פעם לא
ידעתי שזה בכלל יתכן.
|
כל הדברים השחורים שוכבים דומם על הרצפה
משהו הסתדר בכח הכבידה
|
אוספת מסביב שירים,
שיהיה במה להתמך.
|
פרפרים אפורים ושמחת נכאים
|
הנה אני יכולה
לגמרי רגילה
|
וסיגריות בוערות
להקת גחליליות
|
הכל היה לי
הרים וים
דשא ומדבר
|
כמו גיבורה של אסימוב, אני והמכונה
והשמשות שלוש, כי יש לי שתיים במראות,
|
בואי נשחק משחק של אומץ. ולא בשביל הכאב. ובלי לדבר על המוות.
רק כי הוא פשוט כל- כך.
|
|
|
היי, תצטנן
בחוץ, איש!
רחל המשוררת
מתעקשת לעברת את
"יו, צ'יל אאוט,
מאן!" |
|
