|
דמעות יהלומים
 
שאלו אותי פעם למה אני מיתעמלת.
חשבתי על זה לריגע.
ואז שאלתי...למה אתם נושמים?
2 מדליות זהב!
מי בכלל מסוגל להבין מה זה?
סך הכל חתיכת מתכת מצופה זהב.
תלוי למי.
|
משהו קר ושורף יורד לה מהעין, כמו מים רותחים או טיפת אש.
ואז טיפה נוספת נופלת לריצפה. הטיפה הזאת היא לא שלה. זה בא
מהשמיים הלבנים.
|
היא מדברת בנפרד עליי, ומושיטה לי את המיקרופון. אני ניגשת
לקחת אותו ומתחילה בדברים שתיכננתי לומר: "ערב טוב לכולם. כפי
שרובכם יודעים, ולאלה שלא... סיימתי השנה כיתה י"ב ואני ב-20
לאוקטובר מתגייסת לצבא. יש כמה דברים שרציתי לומר לכם מהניסיון
שלי כמתעמלת."
|
האמת. אני לא רוצה לכתוב את זה!
אני לא רוצה להזכיר את זה בכלל! לא רוצה לדבר,לישמוע או לעזור
עם כל דבר שנוגע ,שנושם, שמיתקרב,שרומז,שניתקל... אפילו סתם,
אפילו בלי משמעות אפילו על טעות.
כל דבר בנושא. הזה.
אבל בכל זאת:
|
"מ-מקום ראשון" היא מעלה חיוך רחב על הפנים. זה הרגע הכי טוב
שבעולם. משתלטת לה השימחה לתוך הבטן ולא מצליחה לקלוט איך?
|
היה לה טוב. כל מה שרצתה היה לה. בהתחלה כלום ובשנים האחרונות
הכל. כמעט הכל.
|
לא רוצה שתדברו איתי
עזבו אותי בשקט.
תתעלמו מאיך שאני יושבת עכשיו עם עצמי
ככה נוח לי!
|
לדבר ולשכנע את עצמך לשחרר...
הרגש יפעל אחרת, כי זה מה שהוא בוחר.
ינסה להמיס אותי כמו שעווה של נר
אבל כבר לא יותר!
|
"חוק מרפי" לא ידעתי מה זה עד לפני חודש.
עדיף גם לא לדעת.
עדיף להבין שחלומות לא מתגשמים
|
כשהכל יעבור...
-מתי יעבור?
ואתה תישאר הכאב העקשן הזה יתחלף באחר...
-כמו תמיד.
כשהכל יעבור ואתה תיגמר ויהיה במקומך רק מישהוא אחר.
-לא מאחלת את זה לאף אחד.
רגשנות מתוקה הזדמנות אחרונה
-כבר התפספסה.
ליפני שהכל יעבור...
|
ברקע, שומעת מוסיקה
מקשיבה למילים, הן עמוקות ופנימה כל כך חודרות.
כל מילה נשמעת כל כך נכונה.
|
לאנשים שלי חשובים
לאלה שאוהבים
לאנשים הכי קרובים.
גם לאנשים שפתאום נזכרים.
|
אז אלוהים אם אתה קיים תקשיב, ותקשיב טוב למה שאני אומרת לך.
נמאס לי מהקטעים המעצבנים שלך! נמאס לי מכל המבחנים והשטויות.
נמאס לי שכל דבר טוב שקורה לי בחיים אתה בא והורס אותו!!!
|
אנשים רואים אותה ואוהבים אותה...
היא מאוד השתפרה והכל עבר.
לעיתים רחוקות, כשהכאב הוא עמוק מדי וכשאין דרך להתמודד
איתו...
היא נכנסת לשירותים, מכניסה אצבע לגרון ומקיאה.
|
קוראת את המכתב.
המכתב שהגיע מחו"ל אם תמונות של הילדים שלה.
כן הם גדלים. עוד אמרנו פעם שכשאני אגדל אני אטפל בילדים שלה
כמו שהיא טיפלה בי. אמרנו את זה ליפני שידענו שהיא טטוס לשם
ותגור שם רחוק.
|
אלוהים הישלה אותי.
רימה אותי. ממש רימה אותי. ואני כועסת. אני כועסת כל כך שאני
לא יכולה לתאר את זה במילים.
מאז אלוהים אצלי הוא אפס.
|
יש את השבועות שמשתפרים. יש את הימים הטובים. יש את השעות
הרעות ויש את הדקות היפות.יש את השניות המקסימות וזה בא
והולך...
|
צד אחד, צד שני, צד שלישי ורביעי וזה מתחיל להיות מעייף.
|
אבל כל זה שטויות. לא כזה נורא. רוצים לדעת מה באמת נורא בכל
העסק? זאת השאיפה.
|
הלב מזמין את המוח לפגישה.
למוח המסכן אין כוח.
אבל הלב לא שואל אותו.
|
|
|
