|
89337964 מרב שלו
ילידת 87 שכותבת רק כשיש מוזה וזה יוצא לעיתים
רחוקות.
לפעמים יוצא מזה משהו ובד"כ לא.
בדממה, הם ישבו אחד ליד השני בערב חמים ומוזר שהיה באמצע
החורף. הוא ישב מולה ובהה בה בהערכה, אולי אפילו הערצה... היא
הייתה כל כך יפה, כל כך מושלמת. הוא חשב שככה הוא יכול לשבת
מולה שעות, ימים, ולא להסיר ממנה את עיניו.
|
אתה מדבר עליה כל כך באהבה שעדיין לא נחשפה, בעדינות שאף פעם
לא ראיתי בך, בגעגוע כי כבר עברו שלושה ימים מאז שראית אותה,
באמונה כי הפעם שום דבר לא ייהרס או יגמר לפני שהתחיל.
|
|
|
אילו רק הייתי
מכשייפה של
הגויים...
ים פם הופה
תריצי צייט!
הייתי אז עושה
פה כישופים שאין
כמוהם, טום בם
פרה בילי בייט.
הו, אילו אילו
אילו...
יואב קוטנר,
בשיר הלל
למכשפות ככלל,
ולענבל פרלמוטר
בפרט.
יהי זכרה ברוך,
כמו גם רצועות
נסתרות בדיסקים. |
|