בדממה, הם ישבו אחד ליד השני בערב חמים ומוזר שהיה באמצע
החורף. הוא ישב מולה ובהה בה בהערכה, אולי אפילו הערצה... היא
הייתה כל כך יפה, כל כך מושלמת. הוא חשב שככה הוא יכול לשבת
מולה שעות, ימים, ולא להסיר ממנה את עיניו.
אתה מדבר עליה כל כך באהבה שעדיין לא נחשפה, בעדינות שאף פעם
לא ראיתי בך, בגעגוע כי כבר עברו שלושה ימים מאז שראית אותה,
באמונה כי הפעם שום דבר לא ייהרס או יגמר לפני שהתחיל.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
