|
כולם מרגישים מאוד קרובים ואוהבים. מלאי חיים ונטולי שנאה
וטינה שנראות כל כך קטנות מול המוות שניצב ממולם בשטח הקטן
שמוקצב למת - מטרים בודדים שהארץ מסוגלת להקריב עבור מי שמת
פה.
גם ככה כבר לחיים בקושי נשאר מקום. וגם איפה שכן נשאר לא כל כך
כדאי.
|
ושוב הגיע החושך.
עוטף , מכרסם ,
מכסה,
נע מטה מטה , מזכיר,
שהאור תמיד כבה.
|
|
|
- הי מה המצב
- כל מה שסינים
רוצים זה זיון!
- אה... אתה
בסדר?
- רכבות!
- תגיד לי מה
קרה לך???
- רמקולים
בטחינה!
- טוב אני הולך,
נמאס לי ממך
-פסטרמה!!!
מתוך "כך תנהל
שיחה עם
פרובוקטור" |
|
