|
איזה בושות אני אצל זונה נרקומנית נטולת שיניים
ואיזה משה זקן מחכה לה בחוץ ומאזין
|
וכשתגמר לי הברירה
יש עוד עבודה לעשות
והיום קצר
נורא
|
כשתבואי, איך תבואי
תבואי לבנה ונקיה
נקיה מכל כתם או רבב
|
היום אני שותקת שוב
בעיקר כי נגמרה לי הנשימה
|
היום אני שותקת שוב
בעיקר כי נגמרה לי
הנשימה
|
עוד כמה זמן
יהיה לי קר
דווקא בלילה
כשאני אוהב יותר
|
אני שומעת אותי
מאמינה
בהשערה
מתפתחת
|
ואם גם, אז אינו אדיש בתגובתו
מה יש לו
שהוא נכרי ומנוכר
|
חצי פגישה ועוד אחת ועוד
מבט אחד חטוף
אולי אחד יותר מדי חטוף
|
מה בין מרחב אישי
לרגישות אנושית
לזיהוי מצוקה
לתובנה בסיסית
|
שכרנו חדר באילת יצאנו לשבוע זה היה טיול של תיירים לא יכולנו
לצאת ביום כי החום היה נוראי, ובלילה את רצית שאעשה לך כל מיני
דברים וזה בעיקר התיש אותי יאללה איפה הייתי כל השנים האלו
רקובה במסגרת מנוונת ושרה שירי הלל לרב שלזינגר כאילו היה
המשיח בכבודו ובעצמו.
|
מסכת ההתלבטויות שלי נמשכת עד עצם היום הזה כאשר שוחחתי עם
עינב בטלפון (הפעם האחרונה שנפגשנו פנים מול פנים היתה בבית
החולים ע"ש בילינסון באוגוסט 97), ניסיתי לשתף אותה ואין כמו
עינב, ההקשבה שלה תמיד מביאה אותי לתשובה האמיתית והנכונה
עבורי.
|
גם בערב אני משחזרת את פרטי שיחת הבכי האחרונה. אני לא נרגעת.
אחרי שסיפרתי לעצמי ולכל מי שהסכים לשמוע ולאחר ששמעתי את כל
התגובות הנלעגות, גם אז הרגשתי שאני סולחת לך.
|
היא דיברה אל עצמה בלשון זכר, וגם על עצמה עם אחרים באותה
לשון. היא היתה נחמדה, במיוחד הציצים שלה אותם ניסתה להסתיר
ללא הצלחה.
|
אתמול פגשתי את ריקי הטרנס - קשקוש. בלשון הקודש קוראים ליצור
כזה "טומטום" היא שוב נעלבת ממני אבל כמו תמיד שתישק לי בתחת.
|
ואני מביט בך וחושב
וכעת כשאני יודע שאת יודעת ש...
שב אליי השקט,
והנפש - שבי לך בשקט.
|
|
|
דוד אוהב אותך
ורוצה לעשות לך
ביד
מתוחכמת משהו |
|
