|
שלובת-לבבות לכל המרבה במחיר
הטוב שלך נטמע בכוויותיך
סדק שלוטף לך לוחש: "ברח, נסיך"
|
אז יבדלו חמישה כוכבי כאב
והם ינצצו במלאת לי תרי עשר
ויבהיקו לי שיני רימון רטובות.
|
הלילות הם המשי הפרום של העצים. כביכול
צנחתי אל זרועותיך כזרועות-אבי, אך היריעה
הייתה גדולה מהכיל
|
הימים הם לוח המגנט
על פני שטח הלב שלי
|
|
|
"נהג ,תפתח לי
מאחורה !
אני רוצה לרדת
עכשיו!"
נוסעת באוטובוס
אגד קו 501
מתל-אביב לצומת
רעננה. |
|
